מלביש את בובה נינה

לגדי אלימלך יש גוף תמיר וחזק ומבט רגיש ומרגיע. משהו בניקיון של ההופעה שלו (טי שירט בהירה, ג'ינס ונייקי) ממקד את תשומת הלב בדיבור הנעים שלו. הוא מעיד שהתכונה הדומיננטית שלו היא "סבלנות" אבל הייתי מוסיפה גם: אנושיות גדולה. לפני כחצי שנה אלימלך התחיל לעבוד כסטייליסט אישי של הכוכבת הכי גדולה במדינה כרגע: נינט (בלי טייב. מה אתם, מקריית גת?) והמחמאות על המהפך הדרמטי והמוצלח כל כך בהופעה שלה, מגיעות לו.

אחרי כמה הופעות פומביות רעות במיוחד (גופיית הקולר עם הניטים בגמר כוכב הנולד ששיוותה לה מראה של מתאבק סומו, וצילומים במגבעת גברית שחורה ואיומה לפרומו קמפיין של "השיר שלנו") נינט הפכה למתלבשת נון שלנטית ומעניינת. מאחורי ההופעות המיוחצנות והיומיומיות שלה, עומד הטעם האישי של אלימלך שחוזר ודורש מעצמו ומסובביו "ניקיון, ניקיון, ניקיון".

אז בעצם יש פה תלות מוחלטת. היא מתקשרת אליך בכל פעם שהיא רוצה לצאת מהבית?
"לא. עם הזמן הבנאדם שאתה עובד איתו מפנים, אם זה מתאים לו, את הקו שאתה מאמין בו. המזל שלי היא שלנינט יש טעם אישי ממש טוב. אנחנו היום במקום שהיא מתלבשת לבד. היא היתה ברומא לא מזמן, עשתה שופינג לבד ועשתה עבודה לא רעה בכלל".

אלימלך קיבל את משרת האמון אחרי שסיים עוד עונה כסטייליסט של "המהפך". "פנו אלי מטדי הפקות ושאלו אם אני ארצה לעשות סטיילינג אישי לנינט. בגלל שהיא שברה לי את הלב עוד כשראיתי אותה בטלוויזיה עושה אודישן במדי צה"ל לכוכב נולד, וכבר אז הבנתי שזו אחת הבחורות היפות שיש ושהיא שרה מדהים, הסכמתי בשמחה".

הייתם צריכים ליצור די מהר מערכת יחסים קרובה כדי שתוכל להגיד בחופשיות את דעתך.
"בטח וזה קרה. יש בינינו חברות גדולה. אני לא חושב שאפשר אחרת. אי אפשר לדבר על משהו אינטימי כמו ההופעה של מישהו, כשיש איזו חומה באמצע".

אתה גם מייעץ ליהודה לוי מה ללבוש?
"לא. לא יצא. או שיש לו את הסטייליסטים של האלופה או את הסטייליסט של פוקס. הוא מכוסה".

לפחות תייעץ לו לרדת מתסרוקת בקהאם הטווסית.
"אני לא חושב שהוא יכול, זה מה שמתאים לדמות של סער פדידה שהוא מגלם באלופה והוא בטח צריך להסתובב עם זה כל עוד הוא מצטלם לסדרה".

המעמד של אלימלך כסטייליסט של נינט פלוס היותו דמות מרכזית בעולם הסטיילינג שעושה הפקות גדולות במיוחד כמו מוסף בגדי הים של המגזין בלייזר וסוכנות לוק, קמפיינים עם משרדי פרסום גדולים, קטלוגים מרכזיים ועוד הפך אותו ליעד הפגזות של כל מעצבי הבגדים והתכשיטים. בכל יום הוא מקבל המוני מיילים ומעטפות של מעצבים שרוצים שהוא ישלב את הדגמים או המוצרים שלהם בהפקות שלו או על הכוכבת שלו.

לאחת ההופעות היותר מעניינות וגותיות שהוא בנה לנינט (חולצה שחורה שעליה שכמיית תחרה שחורה שנקשרת בסרט סאטן שחור, מכנסי ברך שחורים ומתחתיהם גרביוני רשת שחורים ונעלי סירה שחורות על עקב עם שפיץ מחודד) הוא רצה חגורה שתשבור את הלוק. היה לו חסר משהו שהוא לא מצא בחנויות אז הוא פשוט הרים טל' באחת בלילה למעצבת ליטל קלמנסון שייצרה במיוחד עבורו, כל הלילה, חגורה בדיוק לפי הדרישות שלו ("עבה, קצת קלאסית אבל קצת רוקיסטית") ושיגרה לו אותה על הבוקר.

רשימת האנשים שעומדים בתור כדי להיות אסיסטנטים שלו, היא גדולה. יש לו כרגע שניים פעילים ועוד שניים שעומדים בסטנד ביי למקרה ושני הראשונים יחלו או יתעייפו.

כמויות הפניות מאנשים שרוצים שהוא יעשה להם סטיילינג אישי לא נגמרת אבל הוא דוחה את כולם משיקולי זמן כרגע. חוץ מזה שזה קשה מאד בעיניו ("במיוחד אין לי כוח לנשים שאומרות לי 'אני רוצה שתעשה לי מהפך עד 17:00 כשבעלי חוזר מהעבודה' הן לא מבינות שמדובר בתהליך. לשנות למישהו את הטעם וההרגלים שלו, זה קשה").

יש לו את הכוח לקדם דוגמניות צעירות כי הוא מקושר היטב וגם לקדם מעצבים כי לדבריו "חיבור בין סטייליסט טוב לצלם טוב יכול לשדרג את הבגד גם אם הוא לא מאד מתוחכם". למרות זאת לא מדובר באיש כוחני אלא באיש מקצוע שמאמין מעל הכל בנעימות ומעיד שהוא האיש האחרון שיתעצבן על הסט ("למרות שעם מי שכבר הצליח להרגיז אותי, אני הולך רחוק").

הוא בן 35, גדל באשקלון ונכנס לעולם הגלאם כבוגר קורס ערב לתדמיתנות בשנקר. בהתחלה עיצב בגדים ואז נכנס לתחום הארט והסטיילינג בהפקות טלוויזיה מרכזיות. בהתחלה כאסיסטנט ואחר כך כסולן ראשי. הסדרה "מעורב ירושלמי" היתה עבור מאמץ מרוכז כה דחוס ("במשך חצי שנה קמתי בחמש לפנות בוקר ולא היו לי חיים") עד שהוא החליט אחריה להתרענן קצת והתחיל לחפש את דרכו כסטייליסט בעולם הסטילס. השינוי שהוא היה צריך לעבור התברר לו כרציני ("הייתי צריך למחוק הכל ולהתחיל ללמוד מחדש") ואלימלך נצמד לקרן נפתלי, אז סטייליסטית והיום מעצבת עצמאית, ועבד כאסיסטנט שלה.

היום הוא מולך בעצמו על הפקות ולא מוכן להתפשר. "רק לפני חודש שלחתי דוגמנית בחזרה באמצע הפקה כי היא לא היתה נוחה לעבודה. אני לא מסוגל להתפשר. אני יכול להסתובב בכל העיר כמו עכבר מסומם על ספידים עד שאני מוצא בדיוק את הבגד שאני צריך. לפעמים אני פועל כמו ברולטה, מוצא חולצה יקרה להחריד בכיכר המדינה ויודע שאני לוקח פה סיכון, כי מספיק שהדוגמנית תעשה משהו קטן כדי שתיפגם חולצת משי עדינה של 20,000 ¤ ואז הלך על צ'ק הערבון שהשארתי בחנות ובכל זאת אני לוקח".

זה קרה?
"כן, פעם נפגמה חולצה של קאבלי שעולה 3000 ¤ בהפקת שער שעשיתי לעולם האישה. שילמתי ועכשיו היא אצלי".

זה נכון שסטייליסט טוב נמדד לפי האוסף הפרטי של האקססוריז והבגדים המיוחדים שהוא צובר?
"כן, אבל גם מי שיש לו עין טובה ויודע מאיפה לקחת, גם יכול להגיע לתוצאות טובות. אני די חזק בפנג שוואי עכשיו וזו סתירה עם חיים של סטייליסט כי לפי הפנג שוואי לא מומלץ לאגור. אני מנסה לחלק הרבה, לא לצבור בגדים ואקססוריז ואני גם ממליץ באותו עניין, אחת לחצי שנה לעשות סדר בארון ולהיפטר מדברים שלא לובשים. תחשבי גם שבזמן שהם שוכבים אצלך בארון, מישהו אחר יכול ליהנות מהם".

ספר על הפקה שעשית שנהנית ממנה בזמן האחרון?
"לצלם את מלני פרס במועדון החשפנות פוסיקט רוקדת כמו חשפנית סביב מוט, זה היה מעולה. הגעתי עם נעליים מדהימות שמצאתי ואז בעל המועדון הציע לנו להתארגן בחדר ההלבשה של החשפניות. אני נכנס וקולט את הנעליים הלא נתפשות שהיא נועלת בצילום. זה היה זוג שמכינים במיוחד לדראגיסטים, ביפו, כשצריך עיצוב מיוחד במידות גדולות. ישר חטפתי אותן לסט. הכי הרג אותי שמלני נתנה שם שואו מדהים ובעל המועדון מילמל שהיא לא היתה עובדת אצלו שנייה כי אין לה חזה מספיק גדול. כמובן שזאת היתה אחת הסיבות שהיא הכי התאימה לצילום הזה. אם היה לה חזה יותר גדול, כל הצילום הזה היה יוצא נורא צ'יפ. יניב אדרי עמד שם עם מצלמת פוקט והוציא צילום אדיר. צלמים אחרים היו מבזבזים שעות רק על כיווני וחיפוש תאורה".