וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מתי מורידים את התפרים?

לירוי שופן

8.9.2009 / 18:30

לירוי שופן עושה לקולקציית החורף של רנואר ניתוח בהרדמה מלאה, מוצא לא מעט מקומות שזקוקים להחייאה ומבין שבסה"כ יש תקווה

ביום ראשון קיימה רשת רנואר (שפתחה השבוע סניף ראשון בחו"ל) את מה שנראה כתצוגה הגדולה ביותר שהתקיימה העונה בארץ. אבל לפעמים גשם הוא רק ממטרה גדולה ופתיתים לבנים רחוקים מלהיות שלג.

מה שנדמה היה כמפגן כוח רעשני, בהשתתפות מאות מוזמנים, הפך במהירות מסחררת מפרזנטציה מקצועית למסיבה המונית (כולל סדרת הופעות בסוף התצוגה של מיכל אמדורסקי, עידן יניב ושרי גבעתי). באופן משונה, למרות שתצוגת האופנה הייתה הסיבה הרשמית לאירוע, היא למעשה תפקדה כשחקן משנה, וכמו הקולקציה, היא פשוט לא גנבה את ההצגה.

רצפתו של האנגר 11 כוסתה כולה בכדורוני קלקר, שהיו אמורים לתת תחושה מושלגת, אבל הפכו להיות מטרד שנדבק בבגדי הבאים לאירוע, ועל מסך ענק הוקרנו פתיתי שלג ענקיים, במטרה להעמיק את התחושה החורפית. התצוגה חולקה לשלושה קטעים, כשכל אחד מהם התמקד בסיפור השראה אחר. המגמות הברורות היו שנות ה-80; תמהיל וינטנג'י-כפרי וגלאם (שהפגיש בצורה משונה בין חיי הלילה של שנות ה-80 לבין הנשיות הקוקטית של שנות ה-40).

מעצבי קולקציית הנשים קראו היטב את תחזיות הטרנדים, אבל לא היו רגישים לניואנסים המתרחשים בעולם האופנה. מגמת שנות השמונים שפתחה את התצוגה, הייתה תמהיל פריטים שיצרו לפרקים לוק ילדותי וטראשי מידי. נקודת זכות נרשמה, בזכות העובדה שרנואר הם כמעט היחידים בארץ שהעזו לגעת בהדפסי חיות, עם שמלות בהדפסי זברה או חברבורות נמר, אבל זה לא הועיל לרצף הארכאי של ג'ינסים בשטיפות שלג אפרפרות, חצאיות עור במותניים גבוהים, טייצים מהוהים או טוניקות בהדפסים קיטשיים (שילובם של צבעי ניאון היה סוג של שיא).

כל אלו הם אולי נציגים מובהקים של האייטיז, רק שאף אחד שם לא שם לב, שבעולם האופנה עברו לדבר על אייטיז קצת אחר ומתוחכם יותר. הפריטים שמציגים מעצבי העל הם וריאציה לאייטיז שהיה פעם, ולא שיחזור שלו. מוזרה גם ההחלטה העיצובית להציב שמלות עם כתפיים מעוגלות ופחוסות (בדומה למהלך של דולצ'ה וגבאנה) בכפיפה אחת עם הצללית הקופסתית – זו הראשונה אין לה קשר ממשי לשנות השמונים, אלא אמורה לרפרר אל שנות השלושים של המאה הקודמת.

צאו קצת מהקופסה

ליין הגלאם והזוהר של חיי הלילה, הוצג לצלילי סינגל חדש של מדונה. לא ברור אם הבחירה המוזיקלית הייתה מקרית, בכל אופן האפקט שנוצר הוא אירוני: בקליפ המלווה את השיר נצפית מדונה מלהטטת בשמלה מהפנטת של בלמיין, בית האופנה שבהשראתו הורכב רוב התמהיל שנצפה על המסלול.

רנואר הקפידו לשים את האצבע על כל סעיף ברשימת החובה משם: בלייזרים עם כריות כתפיים, שמלות שחורות, הדוקות ועתירות מיניות מחופות בניטים (שמצאו את מקומם כמעט על כל פריט וסבלו מחשיפת יתר) וז'קטי אופנוענים קצרצרים ועשויים היטב. מפעם לפעם הגיחו גם נגיעות משנות הארבעים – בז'קטי טוויד או בשמלת נוצות שחורות, שקטפה בקלות את תואר "הפריט המרשים של הערב".

למרות שזו הייתה הקבוצה הטובה ביותר של הקולקציה, עם תרגום נועז יחסית של טרנדים, הביצוע לא היה אחיד. על המסלול נצפו גם מכנסיים שגזרתם לא מחושבת מספיק או חצאיות עשויות סאטן שהדגישו תפירה מרושלת. מכיוון שהמעצבים נשענו על ציטוטים כמעט מדויקים ולא העזו לפזול מהם אפילו מעט, אי אפשר שלא להשוות למקור. הקולקציה של רנואר נראית כמו תרגום פשוט, אולי פשוט מידי, שמעורר מחשבה לגבי היתרון של הרשת לעומת רשתות אחרות.

לה וידה לוקה?

אבל לאן כיוונה קולקציית הגברים שהתהלכה שוות נפש בין עיצובי הנשים? היא צעדה על המסלול, אבל הייתה רחוקה שנות אור מזו לנשים.

בלתי אפשרי לשים את האצבע על מקורות ההשראה שהנחו את המעצבים ואפילו חוברת ההשראות שחולקה למשתתפים לא הצליחה לעזור, אלא להעלות תהיות כנות איך רעיונות כמו "צייד ארקטי" או "לה וידה לוקה" מקבלים ביטוי על המסלול. למעצבי הנשים היה לפחות אדג' וטמפרמנט, שהוכיח שהם מחפשים לשעוט קדימה. אלו של הגברים לעומתם, היו עסוקים בלמחזר אימג' גברי מצ'ואיסטי וחסר תוחלת עם מכנסי הסיגר, חולצות הטי והאפודות.

הקולקציה, למעט ז'קט טרנץ' מוצלח במיוחד, לא רק שנראתה ארכאית, אלא הייתה בעיקר חסרת ברק – מכנסיים לבנים, סריגי פסים צבעוניים, ז'קטי עור וצמר בגזרות לא מחמיאות או ג'ינסים מובהרים ומטופלים מידי, ששולבו עם מוקסינים מחודדי אימום והמוניים. גם כשעלו החליפות, שהעונה רלוונטיות יותר מתמיד, הן זכו לאינטרפטציה פשטנית, ולא ניכרה עבודה על דיטיילים יוצאי דופן.

במבט-על, זה היה אוסף בגדים שלא היה לו שום קשר "לכאן ולעכשיו", ויכול היה להיווצר בכל עונה. אין כאן תרגום טרנדים, או יצירה מקורית, אלא מעין התבוססות בבועה שקופה ומוכרת המוכנה "רנואר מן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully