כיסוי תחת

התחתונים הם לגמרי סמל סטטוס גברי חדש. הפיכת התחתונים למסמני מעמד והשתייכות סטטוטורית (הומו, נובוריש, אנין או סתם שלוך)צפוייה למדי כי תחתוני הגברים נחשפים הרבה יותר מאלו של המין היפה. הם נחשפים כשהבחור מחליף בגדים במלתחות של מכון הכושר, בצבא, סתם, באופן עצל, בבית וסתם ברחוב מאז שהגומי הרחב-העליון החל לבצבץ החוצה - פוזה שחביבה במיוחד על יאפו- טראשים צעירים מבבלי, שיכון ל' ושאר שכונות תל אביביות סמי-יוקרתיות.

אני, בניגוד לדיעה השלטת, הגורסת שזה שלוכי ובהמי להחצין את התחתון, אוהב את כל הג'אז הזה באמת ובתמים, שכן מעטות הסיטואציות בהן אדם משתף אותנו מבלי לחשוב, בפרט כה דיסקרטי ועוד כבדרך אגב. האמת, אני בטוח שרבים נוספים נמנים בשושו על קהל החובבים.

כל העיסוק בתחתונים, בפנים, בחוץ, שווים או מרופטים, מקורו בקהילה הגאה בין השאר, כי רבים מבין חברי הקהילה הפעילים לוקחים חלק בתרבות חדרי הכושר ובחיי הלילה (ששתיהן כוללות סיטואציות אינטימיות כאלה ואחרות).

התחתונים הגבריים אבל יצאו באמת לאור והפכו לנושא לדיון ציבורי, לפני כ-15 שנה כשמארקי מארק (היום: מארק וולברג) חשף את הגומי של התחתון שלו בציבור והנחיל מראה שמייצג מאז ועד היום את הלוק של כוכבי הראפ. מראה שכבש במקביל את לבבותיהם הורודים של מובילי דעת הקהל ההומואית, גם אם בטוויסט שונה.

ראשונים במצעד "התחתונים הנכונים לדקה הנוכחית" היו הזוגות הלבנים והסליפיים של "קלווין קליין", בהם השתמש גם וולברג. אחריהם כיכבו המכנסונים של חביבי הקהילה "דולצ'ה וגבאנה" - שהיוו עליית מדרגה רצינית גם במחיר ובהשקעה במושאי הטרנד המתהווה.

כמו כל טרנד הומואי, לפני כחמש שנים, הפך גם עניין המגניבות הלנז'רית הגברית לנחלת הכלל הגברי. במקביל ל"וגבאנה", התמצבו הזוגות המשובצים של "ברברי" כסמל הסטטוס הנובורישי של כוכבי הראפ ושל מתעשרים חדשים, כאמור בלי שום קשר מהותי להומואים. עוד בגזרה הסמי - סטרייטית הנחשקת ניתן למנות את הזוגות החינניים והוואספיים של טומי הילפיגר וכן את אלו של "אברקרומבי & פיטש".

האוונגרד החדש, שהחל מתגבש הוא תחתוני הנישה. מותגי הבוטיק הקטנים (והיקרים לא פחות מאלו של המותגים הגדולים והמבוססים) של ההלבשה התחתונה הגברים הם פריט הלבוש עליו חולמים כרגע שלל המיוחדג'ים והזוהרים היושבים בברלין, ניו יורק ולונדון.

כרגע, מותג הנישה האוסטרלי "אוזיבאם" הוא הבון טון ולא בכדי. גם אם מניחים בצד את טים רובארדס (23), הפרנזטור המצודד שמוביל את המותג, קשה להתעלם, שלא לומר להתענג, על המראה הרטרואי והצבעוני של תחתוני המותג, שככה יהיה לנו טוב.

מבין שלל הדגמים של המותג הצעיר (שנוסד לפני כ-5 שנים), המוצלח מכולם הוא לאל ספק הדגם הקלאסי מכותנה, בעל גזרת הסליפ המעובה והמחמיאה, שניתן להשיג בספסקטרום צבעים רחב במיוחד. המבחר הרב שמכבב באתר הבית של המותג לא מותיר אף אחד מקופח. חובבי המכנסונים, קצרים או ארוכים, בוקסרים ושאר וריאנטים - כולם זוכים לייצוג מגוון באתר, כמו גם שלל אינסופי של בגדי ים, מרנינים לא פחות, כמו דגם הספידו הצבוע בכחול קרח.

מתוך שלל הדפסי החיות של התחתונים: קמופלאז', הדפסי אנימציה ועוד, מצאנו את דגמי הפטריוט, הצבועים בצבעי כל אחת המדינות שזכו לדגם (גרמניה, צרפת, ארה"ב ואוסטרליה) ונהנים מכיתוב פטריוטי ומשעשע, כראויים במיוחד.

טווח מחירי תחתוני העילית של אוזיבאם נע בחו"ל בין המתון ליקר מאד. בישראל כרגע לא משווק המותג באופן סדיר -בעת כתיבת שורות אלו מדובר בחנות אחת בלבד: "מיי סיקרט" התל אביבית, המשווקת לכאורה את תחתוני המותג, אבל מדווחת כי בפועל לא קיימים אצלה זוגות לחודשים הקרובים.

כך או כך, 150 שקלים עלו הדגמים שיובאו לארץ, ואלו המתעתדים להגיע, יעלו על פי המקור בחנות "מיי סיקרט", המשווקת הבלעדית עד כה של המותג, הרבה יותר. מכאן שעדיף לבצע את הרכישה באתר החברה באינטרנט, שם מסתכמים מחירי מרבית הדגמים ב 13- 18 דולרים.

טיפ מסחבק: בשל המשלוח היקר לישראל, שעומד על כ-30 דולרים ועולה יותר מפי שתיים ממחירו של זוג תחתונים ממוצע, מומלץ ביותר להשתמש בשלל שירותי התיווך המשלוחיים הקיימים ברשת.
שירות זה, המעניק תיבת דואר בארה"ב למשל, שממנה מתבצע המשלוח ארצה, יוריד את מחיר המשלוח בכשליש. מבט זריז על התמונות מגלה שהמאמץ אחושלוקי משתלם.