העיקר שתהיה טוב

"זה בטח רולקס מה שיש לך על היד" אומרת נערת בונד החדשה לג'יימס בונד הטרי, באחד הדיאלוגים הנוקשים שמנהלים השניים במהלך הסרט. "לא, זה דווקא אומגה" הוא אומר לה בחיוך מחכם. זו אחת השורות הבודדות בסרט ג'יימס בונד החדש, שבו מוזכר מותג "אומגה", חברת השעונים שנתנה חסות מסחרית לסרט המדובר. קצת מוזר ש"אומגה" הייתה מוכנה שיזכירו את רולקס בסרט שהיא נתנה לו חסות ועוד יציגו אותה כברירת המחדל. אבל מצד שני יש בזה תחכום: לאף אחד זה לא הזיק שהתבלבלו בינו לבין רולקס.

סדרת סרטי ג'יימס בונד היא אחת ההצלחות השיווקיות הגדולות בעולם הקולנוע. כל סרט בסדרה מכוסה מבחינת העלויות שלו עוד לפני שיצא למסכים. חברות ענק משלמות מליוני דולרים, רק כדי להיות מזוהים עם גיבור הסדרה. אבל איכשהו, לקהל זה ממש לא מפריע שיש לסרט כל כך הרבה חסויות. תמיד יש חברת מכוניות ברקע (הפעם זו פורד), חברת משקאות (סמירנוף) וחברת שעונים (אומגה) שנותנות חסות מסחרית על הסרט, ומקבלות בתמורה אזכורים בתסריט ותמונות יפות על המסך.

אז למה אנחנו כל כך סלחנים לבונד, אבל כועסים על כל חסות מסחרית אחרת, שנכנסת לחיים שלנו בכל הזדמנות? אולי פשוט כי אנחנו סולחים לג'יימס בונד על הכל, בדיוק כמו נערות בונד, שיודעות שהוא בוגד בהן, אבל מוכנות לסלוח לו - כל עוד הוא ייתן להן שעתיים של הנאה. כמוהן, גם אנחנו מוכנים לסלוח לבונד על כל פרסום סמוי ולא סמוי, העיקר שהסרט יהיה טוב. והפעם מדובר בסרט ממש טוב.

למזלם של הצופים, מפיקי הסרט גם בחרו יפה את נותני החסות, שעוני אומגה למשל שמככבים בסרט הם ממש יפים והעובדה שיוצרו במהדורה מוגבלת (10,007 עותקים. איזה מספר גימיקי) גם הופכת אותם לנחשקים מאד. המחיר שלהם הוא כ-17,000 שקל אז ניראה לי שיש יותר סיכוי שאהיה ג'יימס בונד הבא לפני שיהיו לי פתאום 17 אלף שקלים פנויים.

והערה אחת חשובה לסיום: כולם ממש מתלהבים מדניאל קרייג, שמגלם את בונד בגרסת 2006, אבל נערת בונד החדשה היא דווקא זו שגונבת את ההצגה. אווה גרין (החולמים) היא נערת בונד מסוג אחר. היא לא בלונדינית, יש לה איכויות אירופאיות, ומתגלה כאן כשחקנית שנונה, שיודעת גם לגלם דמות מסתורית ומותחת. זה שהיא שחקנית טובה ידענו כבר מ"החולמים", אבל מי דמיין שהיא יכולה לשחק גם בסרט פעולה?