"קום דה גארסון" צירוף פשוט של 3 מילים, שעלול לגרום לכל חפרפרת אופנה, לחטוף התקף של קוצר נשימה והזעת יתר. ולא בכדי. בית האופנה האוונגארדי של המעצבת ריי קאוואקובו, עומד מזה שנים בראש המערכה נגד ממסד האופנה השמרני ומביא על הדרך משב רוח מרענן, שממשיך להתחדש בעקביות.
עיקרה של אג'נדת הנונקונפורמיזם הקאוואקובואית, באה לידי ביטוי ב"גרילה" - רשת החנויות הזמניות של המותג, העומדות בניגוד גמור לחנויות הפאר הענקיות של מותגים מקבילים, המצויים ברבעי היוקרה של הערים הגדולות.
החנויות החתרניות האלה, מתקיימות למשך שנה אחת בלבד (לרוב 5-7 חנויות בכל זמן נתון) והן מצויות בלוקיישנים מעופשים, אך בעלי שיק תעשייתי, המצויים בערים מרכזיות כברלין, אתונה וסינגפור. טראשי או לא - טווח המחירים עדיין גבוה עד שמימי.
בשנת 2000 נחנכה ברחוב סנט אונור?ה בפריס, האחות הרעננה והריחנית של רשת חנויות האופנה: בוטיק הבשמים של "קום דה גארסון". בבוטיק אפשר למצוא סדרות קבועות של בשמים וסדרות מוגבלות שהן אורחות לרגע, כמו למשל בשמי יוניסקס, שמהוווים מימוש בפועל של מימד נוסף באידיאולוגיה של קאוואקובו: החתירה כנגד הדיכוטומיה המגדרית והדרישה החברתית המתמדת, לבחור בצד אחד של המתרס מולטיסקסואליות פר אקסלנס.
הבקבוקים המולטיסקסואלים הם המימוש האמיתי של היוניסקסיות: הם אינם מוצרים בעלי מיניות אנדורגנית, שקורצת בכך לשני המינים, אלא מכילים ניחוח שמאפשר להשתמש בו ללא חשש מהדבקת תוויות. הם מכילים קצת מזה וקצת מזה, אם בצורת מתיקות נשית עם קורטוב עציות מאצ'ואיסטית מחד או לחלופין ניחוחות ביזאריים לחלוטין, כריח הדיו במכונת הצילום.
עם או בלי קשר ל"זירוקס" ולריח הכבסים המתביישים בחוץ (מנינוחות המפתח של הבושם ODEUR 71), מאז הושקו, מהווים בשמי "קום דה גרסון" את השפריץ הנכון ועם הצלחות קשה להתווכח.
על אף הניחוחות המשכרים ובשם האידיאולוגיה באשר היא, מכנה קוואוקובו את בשמיה "אנטי-בשמים". ועדיין, בדיוק כמו בחנויות הגרילה, זה עדיין לא מפריע לה לגבות על הא-בשמים הללו, מחירים אנטי-ידידותיים.
בארץ אמנם טרם שמעו על בשורת המולטיסקס של קוואוקובו, אבל לעומת זאת מיובאים מזה שנה וחצי באופן חרישי ובלעדי (ע"י המשביר החדש לצרכן) הבשמים המסחריים ביותר של "קום דה גארסון", הפונים לנשים וגברים בנפרד: קום דה גארסון 2.
ייאמר לזכות הזיקה המותגית, שעיצובם האסימטרי (הפקק מצוי בצידו של הבקבוק ולא באמצעו כפי שניתן היה לצפות), חוסר היכולת להעמיד אותם במאוזן וצבעוניותם האלגנטית, שמהווה היפוך של האחר, מזכירים לנו שבכל זאת בזהב קומדגרסוני עסקינן.
הבושם הנשי הינו המוצלח מבין השניים, והוא עשוי לקרוץ ללא ספק, גם לגברים הגיבורים מבינכם. עיצובו כסוף, חלליתי משהו וניחוחו מורכב, בין השאר, מקטורת, ארז ומאסק. לאחר שבוע התנסות אינטנסיבי, בו סחט הניחוח מחמאות מקיר אל קיר וגילה עמידות יוצאת מן הכלל, ניתן לומר בפה מלא שמדובר ב'שוס'.
מנגד, הבושם הגברי אמנם עשה את העבודה והנעים את האווירה, אך לא נתברך בנינוח ייחודי הגורר משיכות אפים ואת החנופה, שכה אהובה על החתום מטה. (כנראה שהל, ברגמוט, מנדרינה, וטיוור, מוסקט, כמון, ורדים, איריס, קטורת, מרווה, עור מהגוני, זעפרן ומאסק פשוט לא מספיקים). ועדיין, את "קום דה גרסון 2 מאן" אפשר למקם בנחת בפלס"ר של בשמי הגברים, מה גם שהבקבוק יפה יותר.
באופן במפתיע, מחירם הארצי של שני הבשמים בימים כתיקונם, נוח ונגיש לקהל המעריצים של להיטי הפרפומריה הרגילים. שיטוט מקרי וכפוי באחד מסניפי רשת המשביר, גילה כי עד סוף דצמבר, תג המחיר הנוח מטבעו מאבד עוד 40% מערכו. המחיר הסופי, שצונח מתחת לקו ה-200 שקלים, ומהווה כשני שליש ממחירו האינטרנטי והזול ביותר של הבושם מבאנגליה, ארץ המקור של הקומדגרסונים. שווה הסנפה? לגמרי.
מחירים לפני הנחה:
Comme des garçons 2, או דה פרפם 100 מ"ל: 469 ש"ח
Comme des garçons 2 men או דה פרפם 100 מ"ל: 379 ש"ח
להשיג בחנויות "המשביר החדש לצרכן"