לטוקבקיסטים שחושבים שאני שמנה מכוערת וגם לסבית בכל פעם שאני כותבת משהו שיש בו ניחוח פמיניסטי; לאלו שמציעים לי לנוח כשאני כותבת משהו שיש בו שמץ של אידיאולוגיה; ולאלה שנעלבו שפגעתי בקדושת ה"ווג" האמריקאי שימו לב לכתבה שהתפרסמה שחור על גבי כרומו בתנ"ך של וינטור.
מי שמסתכל בעיקר על הפרסומות למוצרי יוקרה בחלק הקדמי של המגזין ומדלג על הכתבות שבחלקו האחורי, עשוי לחשוב שנשות ארצות הברית עסוקות בקניית בשמים יקרים ומוצרי קוסמטיקה ולא כך היא. ה"אמת הלא נעימה", כמו שאומרת אחת הכותרות בכתבה, היא שנשות ארצות הברית פוחדות פחד מוות מסרטן השד שהפך למגיפה ואורח החיים שלהן מושפע עמוקות מכך.
לטובת קוראי וואלה! אופנה נספק כמה מן הנתונים שמפרסם בטובו מגזין האופנה הנודע ואולי נצמצם במשהו את רמת המודעות בינינו לבינם.
העשירים סובלים יותר
"'חשבתי שזה אלוהי, מי יכול לחלות במקום כזה?" אמרה ג'ודי שילס, מפיקת טלוויזיה לשעבר ותושבת ותיקה במרטין, ש"אפילו לא יכולה לספור" את מספר החברות שלה שחלו בסרטן'" מצטטת כתבת הבריאות של "ווג".
מדינת מרטין שבקליפורניה, צפונית לסן פרנסיסקו, היא אזור מגעיל בעושר שלו, "שהנשים שבו נראות מנצנצות מבריאות כשהן קונות אוכל אורגני ומדוושות בדרך לשיעור יוגה". גם מרטין וגם האפר- איסט-סייד בניו יורק, מובלעת שהיא נחשקת באותה מידה, התגלו כאזורים שיש בהם אשכול של סרטן השד (הכוונה לריכוז גבוה בצורה לא רגילה של מחלה באזור קטן).
בשני האזורים האלה, שתושביהם נהנים מרמת החיים הגבוהה ביותר האפשרית, התגלתה רמת תחלואה בסרטן השד לא רק הגבוהה ביותר בארצות הברית אלא בעולם כולו. כבר אי אפשר להסתיר את העובדה שככל שרמת החיים המערבית עולה, כך גדל הנזק לבני האדם, כפרטים וככלל.
ג'ודי לא קיבלה את ההסברים של הרשויות, שסגנון חיים של לידות מעטות ובגיל מבוגר, וצריכת אלכוהול קבועה הם גורמי הסיכון, "היא לא הפסיקה לתהות בפאניקה אם אין משהו רעיל באוויר או במים". היא גייסה חצי מיליון דולר (שזה גרושים באזור שלה) והקימה ארגון שמטרתו לחקור מה הגורם האמיתי לסרטן. "מדובר במגיפה" היא אומרת "אנחנו רואים אנשים שמתים פה בכל יום".
שינוי בסגנון החיים
הכתבה, בת שלושת עמודים, סוקרת את המחקרים האחרונים בתחום ואת השינוי בסגנון החיים של האמריקאיות. בקרוב אצלנו.
ג'ודי לדוגמה, אשה מטופחת בת 49 ממעמד כלכלי גבוה, זנחה את כל חומרי הניקוי לטובת חומץ ומים, היא מסירה את נעליה ליד הדלת כדי שלא ידבקו בהם מזהמים, ישנה על סדינים מכותנה אורגנית, אוכלת רק אוכל אורגני, הפסיקה להשתמש בלק לציפורניים, קונה משחת שיניים ודיאודורנט נטולי כימיקלים והפסיקה להשתמש בחומרי הלבנה "ויתרתי על זה שהלבנים שלי יהיו באמת לבנים" היא אומרת.
אם זה נשמע לכם קיצוני אז היום-יום של ג'ודי הוא אפילו לא קצה הקרחון של סגנון החיים החדש באמריקה. עד לפני כמה שנים התייחס המחקר לסיבות לסרטן השד כמולדות וביולוגיות, כעת ברור שהכיוון הוא יותר סביבתי.
עדיין לא נמצאה התשובה הסופית והמוחלטת לגורם לסרטן השד, אך כיוון שסובבים אותנו כ- 3,000 כימיקלים ידועים, שרק מחציתם נבדקו כמחוללי סרטן, המחקר ממשיך, ההשערות רבות ונשים לא מוכנות יותר לקחת צ'אנס.
לא לישון עם אור
בין הגורמים החשודים: קרינה אלקטרומטגנטית, בחוץ ובתוך הבית (משימוש במכשירי חשמל ביתיים); תוצרים של דלק מנועים של מטוסים באזורים הקרובים לשדות תעופה; זיהומים כתוצאה מפסולת של בתי חולים זה היה החשד העיקרי לגבי האפר איסט סייד בניו יורק שיש בו ריכוז בתי חולים גבוה.
והרשימה ממשיכה: שינה עם אור, מה שמחליש את המלטונין, שהוא הורמון טבעי ונוגד סרטן; כימיקלים מסוג מסוים שהגוף מגיב אליהם כמו אל אסטרוגן וגם מוצרי סויה נחשבים מחוללי סרטן; הטפלון שעל המחבתות והסירים מכיל מרכיב מסרטן (דו-פונט, החברה המייצרת טפלון הבטיחה להפסיק את השימוש במרכיב הזה עד 2015).
ספר בשם "DREESED TO KILL" הציג טענה כי חזיות עם תמיכה מברזל חוסמות את מערכת הלימפה וגורמות לסרטן השד, חוקרת בשם סוזן לאב מבטלת את הטענה ואומרת "גבר כתב את זה, אני חושבת שהקשר בעניבה שלו חסם לו את זרימת הדם למוח".
מוצרי חלב, חומרים של ניקוי יבש, חומרים משמרים וכן בקבוקים ואריזות פלסטיק יוצאים מחייהם של המון אמריקאים. לאחרונה נודע גם אצלנו, באיחור ניכר, על הביספנול המסרטן שנמצא בפלסטיק ואפילו בבקבוקים לתינוקות.
באמריקה כבר לא מחממים שום דבר במיקרו (אם בכלל מחזיקים אותו) במיכלי פלסטיק וגם לא שותים משהו מבקבוק שהיה בשמש, "אם זה מריח 'פלסטיקי' סימן שהחומרים חילחלו לתוך המים" אומרת ג'נט גריי ל"ווג".
האמת הלא נעימה
ג'וליה צ'יפטה, בעלת גוף של אתלטית הנראית בכמה עשורים פחות מ- 52 שנותיה, שינתה את אורח חייה רק אחרי שחלתה בסרטן. "היא עזבה את העבודה גורמת המתח שלה, הפכה טבעונית ועשתה מהפכה בבית כמו זו שעשתה ג'ודי, אמרה שלום למיקרוגל, למייק אפ, למחבתות הטפלון ולחומרי הניקוי.
'למה לקחת סיכון ולחכות למחקרים שייקחו שנים?'", היא אומרת וממליצה "תאכלו נכון, תתעמלו בקביעות ותאבקו על איכות הסביבה. היו זהירים אבל תחיו את החיים ותיהנו מהם. רק תחשבו כמה לחוצים תהיו כשתרוצו בכל הבית ותנתקו את כל המכשירים מהחשמל".
אז לכל מי שקורא ב"ווג" כדי להתבשם מסגנון החיים של היפים והאמיצים, זו האמת הלא נעימה. אתם יכולים להתחיל לשלוח טוקבקים שקוראים לי מכוערת ובלבד שתפטרו מכלי הטפלון שלכם. נדבר שוב ב- 2015 אחרי שיוציאו משימוש את החומר המסוכן שבטפלון. כלומר, מי שמאתנו שיחיה עד אז.
(התמונה הראשית, צ': יחצ)