וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גם לחילים מגיע

תמר וינפלד

5.2.2007 / 0:22

הסוציולוג עוז אלמוג חושב שההתמקדות באופנה היא כל כך עמוקה היום, עד שאף אחד לא רוצה ללכת לצבא, בגלל המדים הלא מעודכנים

"השאלה היא לא למה העיסוק באופנה פורח עכשיו, אלא למה זה לא קרה עד עכשיו", אומר הסוציולוג, פרופ' עוז אלמוג, מאוניברסיטת חיפה.

"שפת הלבוש של הדור הזה משוכללת יותר בהשוואה לדורות קודמים" אלמוג אומר "אני קורא להם 'דור הסטייליסטים' ומסתכל עליהם באמביוולנטיות. מצד אחד אני מתפעל מהאסתטיות שלהם ורואה שהם עולים מהבחינה הזאת על הדור שלי, שלא ידע להתקשט. אבל מצד שני זה מעלה בי קבס, כי זה דוחק עניינים שקשורים בפנימיות, וגם העלה כמו תופעות איומות כמו אנורקסיה.
כאילו שהדבר הכי חשוב בחיים זה איך אתה נראה. זה חשוב, אבל לא הכי חשוב וזאת לא קלישאה".

בארה"ב השוטרים לפחות לובשים עור

"אחת הסיבות לכך שהמוסד הביטחוני בארץ נמצא תהליך של שקיעה היא שהם לא יישרו קו עם המדים. מי רוצה לשרת במדים כשבחוץ כולם מתגנדרים? בארצות הברית ובאירופה לצבא ולמשטרה יש לפחות שיק - מדי עור, מגפיים, חליפות לקצינים. אצלנו, הקצינים בצבא דומים לשוטרים ונראים כמו השוטר אזולאי. אז איך אפשר לצפות שצעירים שגדלו על כישורי אופנה ירצו לשרת? הם רוצים להתלבש".

"אגב, מי שמטפח את קוד הלבוש הם העולים מחבר העמים. יש להם מודעות חזקה לאיכות והם אוהבים להתלבש. אנחנו, הסוציולוגים, הופתענו פה הפתעה גדולה. כי הם הגיעו מברית המועצות האפורה. והפכו למאוד טרנדיים, וקוסמופוליטיים, במובן מסוים יותר מהאוכלוסייה הוותיקה. נכון שהם אולי לא הכי קשובים לתקשורת, אבל הם התסיסו את השוק".

כולנו מירי בוהדנות

"עוד תהליך שהוביל להתחזקות תחום האופנה בארץ הוא התפתחות מה שאני קורה לו ה'גברנש'- המטרוסקסואל. בעבר העיתונים כוונו בעיקר לגברים, ואילו היום גברים מתעניינים בדברים שנחשבו נשיים בעבר, כמו מטבח, ריהוט ואופנה.

אלמוג משווה בין המטרוסקסואליות לבין המושג "דנדי" - dandy
(גבר גנדרן וטווסי) , ששורשיו באנגליה של סוף המאה השמונה.
"דנדיזם היא בסך הכול נרקיסיזם. אנשים מרוכזים בעצמם, והלבוש מבטא את זה. הדנדיזם צמח באנגליה בתקופה של דקדנס, של שקיעה", מזהיר אלמוג. "זה היה ביטוי לירידת מעמדה של האריסטוקרטיה הבריטית".

אז גם אנחנו בדקדנס?
"כן. כשדנדיזם התפתח אנשים הבינו שהם יכולים להתלבש כדי לעלות במעמד הכלכלי, לא חייבים להיוולד אריסטוקרטים. זה היה שינוי גדול, כי זו היתה הפעם הראשונה שהייתה מוביליות מעמדית באמצעות המראה החיצוני. באותה תקופה גם התחילו להיווצר מסיבות, שמה שהיה חשוב בהן זה לראות ולהיראות.

"לא יאומן כמה זה דומה למה שקורה פה. נעשינו חברה נובורישית שבה אנשים מצליחים לעלות למעלה על ידי אימוץ סממנים חיצוניים. כולנו מירי בוהדנות.

"בזמן שיש סכנה, החברה בהתפרקות- כולם אוכלים, רוקדים, מתעסקים בשטויות- וזה סוג של הדחקה.
באותה נשימה שבה אנחנו חוטפים קסאמים, קטיושות, ומעלינו הסכנה האיראנית - אנחנו במסיבות. למה כל כך התרגזנו במלחמת לבנון השנייה? כי היא הפריעה לנו במסיבה. אבל המסיבה חזרה מהר מאוד. אנחנו רוצים להמשיך להתלבש ולהתגנדר".

הקו האדום של משטרת האופנה

מה אתה חושב על משטרות האופנה, שהן חלק בלתי נפרד מהמסיבות האלה?
"המדורים האלה מיובאים מחו"ל ומשלבים בין ביקורת בסגנון ביקורת אמנות לרכילות על סלבריטאים ומדור הומור. אם זה לא פוגע מדי- אני לא רואה בזה דבר פסול.

"העניין הוא שכשאתה כותב ספר או עושה סרט, חלק מכללי המשחק הם שתקבל ביקורת תמורת חשיפה. אבל כשאתה הולך לאירוע חברתי זה משהו אחר, והשאלה אם מותר לצלם אותך לעיתון, והאם מותר להעיר לך או שזה חדירה לפרט. זו סוגיה אתית מעניינת לגבי החירויות שיש לעיתונות ביחס לדיווח על אנשים, וזו שאלה פתוחה עדיין. הייתי שמח אם היו משטרות בתחומים נוספים, כמו משטרת לשון, משטרת השכלה או משטרת נימוס. העובדה שיש רק משטרות אופנה מעידה על סולם הערכים החברתי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully