אורות בעיניים

אף תיאור, מדוייק ככל שיהיה של שבוע האופנה בפריס שהסתיים זה עתה, לא יכול לשקף בצורה מלאה את רמות ההתרגשות ואת העוצמה שהיו באוויר במהלך אאתם אירועי אופנה.

היה זה שבוע מושלם מכל בחינה אפשרית. קשה לדעת מאיפה להתחיל: מהשואו המרגש של קנזו, מההצגה החד פעמית והמטורפת של האחד והיחיד ג'ון גליאנו, או מהתצוגה המדויקת של אלבר אלבז?

אתחיל מהתצוגה האחרונה דווקא. כמו בכל עונה, ההפקה המרשימה של אלבר אלבז ללנווין התרחשה ביום האחרון של שבוע האופנה, בשעות אחה"צ המאוחרות באוהל ענק למרגלות מגדל אייפל. בחוץ התקבצו עשרות סקרנים ואינסוף הלימוזינות ומכוניות הב.מ.וו השחורות פרקו ללא הפסקה מאות מוזמנים מהודרים.

הדגש בתצוגה של לנווין היה על הגזרות. בכל הדגמים שהועלו על המסלול בלטו הגזרות ההנדסיות המתוחכמות והמסר היה אחיד: הרמוניה מושלמת בין הגוף והבד.

ההרגשה היא שאלבר אלבז חי ונושם את הגוף הנשי ומעצב דגמים מתוך אהבה ענקית לנשיות. האהבה הזאת באה לידי ביטוי בעיצובים שלו שהם לא רק יפים ומחמיאים אלא גם נוחים. להבדיל מבתצוגות אחרות, כל צוות היחצ"ניות של אלבז שנכחו באולם התצוגה לבשו פריטים מהקולקציה של לנווין, והוכיחו שהדגמים לא רק יפים אלא גם לבישים.

התצוגות של קנזו כבר מזמן הפכו לשם דבר בקרב אורחי שבוע האופנה. הצבעוניות, התפאורה, המקוריות והשואו הענק מרכיבים תמיד חוויה שקשה לשכוח. הפעם, ההשראה המרכזית לקולקציה נשאבה מהתרבות הספרדית העשירה: הפלמנקו, הטנגו ודמותה של האישה הפתיינית אל מול המאהב הלטיני הלוחם.

הקולקציה היתה מרשימה בעושר הצבעים והגזרות שלה. כאשר הדוגמנית האחרונה עזבה את המסלול, פרצו לבמה עשרות רקדנים בעלי לוק לטיני עם בובות נשים ופצחו בטנגו סוער.

עם סיום הריקוד המדהים, נפתח אט אט הוילון האדום שבקדמת הבמה ומאחוריו התגלו עשרות הדוגמניות מסודרות בשורות ארוכות, כולן עם כובעים שחורים רחבי שוליים. המחזה היה פשוט מאלף. הקולקציה כללה שמלות מפוארות וחליפות מחויטות. לא היה כמעט צבע שלא הופיע באחד הדגמים, אך עם זאת בהתאם למקור ההשראה בלטו בעיקר השחור והאדום.

קארל לגרפלד החליט להמטיר שלג על מסלול התצוגה שלו ויצר אירוע מהמם שיצר תחושה של בילוי באתר סקי. האולם היה צבוע בלבן מסנוור, הבמה שעליה טופפו הדוגמניות נראתה כמו גוש קרח ומלמעלה ריחפו ענני שיפון לבנים.

דגמי הקולקציה התחלקו לשניים: הקו הקלאסי והמחויט של שאנל שכולל חליפות בסגנון ג'קי קנדי וקו רענן יותר בהשראת שנות ה-70.

בלטו חליפות הטוויד והשמלות בצבעי טורקיז, אדום וצהוב. לגרפלד שילב בין חומרים שונים ויצר למשל חליפת חצאית מעור, עם בטנה משובצת.

באגף האקססוריז, בלטו מגפי ברך עם אבזמים לכל אורכו של המגף. בגזרת התיקים, ראינו הרבה תיקי קלאץ' ותיקי סריג משובצים וגדולים.

הדגמים בהשראת שנות ה-70 התאפיינו בצבעוניות עזה ונפלאה. הבדים היו מבריקים ונוצצים ונעשה שילוב בין בדים אטומים לשקופים.

בסיום התצוגה, כמו נפתחו השמיים ומענני השיפון נשרו כמויות אדירות של פתיתי שלג מדומים. ברקע התנגן שירו של לו ריד "Perfect Day". מדוייק מאד.