בזכות מראה האסופית

באופן הדרגתי אך מוחלט הפכה טניה קרביץ לדוגמנית מבוקשת ביותר בחצי השנה האחרונה. בשיער הכתום שלה איש לא נוגע, את הריחוק הנוגע ללב שלה - לא מנסים הצלמים לשבור, ועדיין למרות המראה הזכיר, תמיד מעניין לראות הפקות בהשתתפותה.

לטניה קרביץ יש נוכחות מעניינת ומראה לא שגרתי. היא לא משדרת זוהר ריקני ושיקרי, יש בה משהו אנושי, עצוב קצת ופניה המעוגלת משהו והמנומשות מזכירות פנים מדומיינות של גיבורת ספרי ילדים מפעם - אן שרלי אולי. תשאלו את אמא.

בשנה האחרונה, קרביץ הפכה להיות עסוקה בהפקות אפנה מערכתיות ובפרוייקטים מסחריים באופן אינטנסיבי. היא הובילה כבר צילומי אופנה ל- LEE ולאיל מקיאג'. קצב ההפקות האופנה שהיא משתתפת בהן הוא של כארבעה בשבוע.

בשבעת החודשים האחרונים הבית שלה הוא בדרום תל אביב. בינות למוסכים בקצה שכונת פלורנטין, מאחורי דלת ברזל עם הכיתוב "הסטודיו והבית של דביר כחלון", מוצאים אותה עם בן זוגה הצלם, מנומשת יותר, רזה יותר ויפה פי כמה במציאות.

"כשהייתי קטנה לא סבלתי את הג'ינג'יות" טניה אומרת "ובערך בגיל חמש עשרה התחלתי לאהוב את זה. הבנתי שהצבע הזה בא לטובתי ונותן לי את הייחוד שלי. עכשיו אני צובעת אותו כי הצבע המקורי שלי נוטה יותר לחום".

- אחד מסימני ההיכר שלך זאת פיגורה מלאה יותר ביחס לדוגמניות אחרות, איך את מרגישה לגבי זה?

"אני כנראה הדוגמנית היחידה בארץ ששוקלת 55 קילו. אמרו לי שאני צריכה להוריד כדי לקבל עוד עבודות, אבל בינתיים אני מקבלת מספיק עבודות. אני כן מסתכלת במראה ורואה צמיגים בצדדים, אבל אני לא יכולה עם האוכל של אימא של דביר. כל שבת עם הג'חנון והחמין אני אומרת, 'טוב, דיאטה משבוע הבא'".

היא נולדה וגדלה באוקראינה ועלתה ארצה רק לפני ארבע שנים. באופן מוזר אין לה מבטא. באוקראינה היא התחנכה בפנימייה דתית של חב"ד ולפני גיל שש עשרה כבר הייתה מיועדת להשתדך לבחור יהודי מהקהילה ש"שקל מאה עשרים קילו" טניה משחזרת בבעתה.

כדי לברוח מהשידוך ומהמסגרת הדתית הצטרפה טניה לפרוייקט ציוני ובגיל 16 היא עלתה ארצה לבד והתמקמה בקיבוץ. אחרי שלושה חודשים היא מיצתה והחליטה שהעיר הגדולה היא המקום בשבילה, עברה לת"א, שכרה דירת שותפים, עבדה בשטיפת כלים ובמקביל למדה במכינה באוניברסיטת בר אילן.

לפני שנה וחצי היא החלה ללמוד עיצוב ותקשורת חזותית במכון אבני ולפני שבעה חודשים, ממש הופיע ליד הבניין ביפו בו למדה, בחור זר. "הוא אמר שקוראים לו גלעד סספורטה ושהוא צלם אופנה ושאל אם אני רוצה להשתתף בהפקת אופנה. כבר אמרו לי שאני צריכה לדגמן ולא ממש עניין אותי וגם לא ממש סמכתי על אנשים, הודתי לו והלכתי."

אחרי כמה ימים פנה אליה בדיוק באותו המקום סטייליסט וגרר אותה לתוך הסטודיו של גלעד כדי להראות לה את הצילומים שהתקיימו בו. "תוך יומיים הגעתי לסטודיו שלו להצטלם להפקת אופנה ותוך שבוע היא התפרסמה במגזין GO". בשלב זה לא חשבה טניה שהעיסוק זה יתפתח. אבל זמן קצר אחר כך שוב לא נתנו לה ללכת בלי הפרעה ברחוב.

"כמה ימים אחרי תפסה אותי ברחוב המאפרת מאי-לי וביקשה לעשות לי טסט. ביטלתי מבחן שהייתי אמורה לגשת אליו והגעתי אליה. היא שלחה את התמונות של לבטי רוקוואי ל"אימג'", ובטי התקשרה ואמרה לי שהיא רוצה לעבוד איתי". רוקוואי רצתה לשלוח את טניה לטסט, קבעה עם שני צלמים שביטלו ובסוף הפנתה אותה לכחלון, החבר הנוכחי. "מאותו היום לא נפרדנו, זאת הייתה אהבה מטסט ראשון", היא מצחקקת, "בואי נגיד שזה הדבר הטוב היחידי שיצא לי מסוכנות אימג'".

זמן לא רב אחר כך היא הוחתמה בסוכנות "יולי", בה היא מיוצגת עד היום ולקחה הפסקה מהלימודים. "כבר למדתי באוקראינה שמונה שנים ציור ואמנות הרגשתי שהלימודים לא ממצים את היכולות שלי, אז החלטתי להתמקד השנה בדוגמנות". בשנה הבאה היא תתחיל ללמוד עיצוב אופנה בשנקר.

היא עדיין מציירת אבל לא תתמקד בזה. "כבר למדתי באוקראינה שמונה שנים ציור ואמנות הרגשתי שהלימודים לא ממצים את היכולות שלי, אז החלטתי להתמקד השנה בדוגמנות".

- את כבר חיה את עולם האופנה?

"תמיד אהבתי אופנה. אני חיה לגמרי את העולם הזה. גם כשאני חוזרת מהצילומים וגם בימים החופשיים שלי דביר מצלם הפקות בבית ככה שגם בזמן הפנוי אני חיה את זה".

- על איזה סט הכי נהנת?

"הכי נהנתי בצילומים במצרים. אני ודביר נסענו לטיול והחלטנו לקחת כמה מערכות לבוש ולצלם הפקת אופנה על רקע הפירמידות. זה היה ממש כיף וגם חוויה גדולה, נקלענו שם למצבים הזויים".

- באיזה סט הכי סבלת בו?

"היה סט שבסוף יום צילומים ארוך הצלם התחיל לצעוק עלי ואמר לי שהוא היחידי שחשוב. מאוד נעלבתי, הוא גרם לי להרגיש שאני אפס ובכיתי כל אותו הלילה. זאת היתה הפעם היחידה שנתקלתי בהתנהגות כזאת".

- עם אילו צלמים הכי אהבת לעבוד מלבד דביר?

"אלון שפרנסקי ואוהד רומנו".

- מה הצדדים הכיפים בעבודה?

"המפגש עם האנשים, הצלמים, המאפרים, הסטייליסטים ומעצבי השיער, לראות את התוצאות מפורסמות ואת התגובות של החברים. גם להראות לאימא שלי את התמונות זה מרגש. בזמנו, אמא שלי החליטה להיות דוגמנית וזמן קצר אחר כך גילתה שהיא בהריון איתי ונאלצה לוותר על החלום שלה".

- מה השאיפה הכי גדולה שלך?

"אין לי חלומות על קמפיינים גדולים. אני חולמת להצליח בעיצוב אופנה ובאמנות. מעבר לכך הייתי שמחה גם לשחק, זה מושך אותי הרבה יותר מדוגמנות".