נהדר, נשפך לי קפה על השמלה

לא הרבה אופנאיות בארץ יכולות להתהדר בכך שהן מייצרות אופנה בישראל, כבר שלושה דורות. אבל הני והבת עדי, מקימות בית האופנה "הני ועדי יעקובסון" לא מנפנפות בחיבור המשפחתי וצריך היה לחפש עמוק בכדי להגיע לדור החלוץ - אימה של הני, שהיתה הבעלים של בית ספר לאופנה בר"ג . היא מנחילת המורשת והאהבה לבד.

הדור השני והשלישי פתחו ברחוב בן יהודה, כבר לפני כ-15 שנה, סטודיו ומתפרה שגדלו והתפתחו עם הרחוב והפכו לחנות נרחבת המציעה מישנת לייף-סטייל סדורה ומהודקת. "אנחנו עושות הכל ביחד" מסבירה האם, הני, המקבלת את פניי בחנות הוותיקה שהשתפצה לאחרונה. "עדי נמצאת כרגע עם ביתה התינוקת וכסבתא ושותפה מלאה בכל אני תומכת ועוזרת, אבל בדרך כלל אנחנו יוצרות הכל בשיתוף פעולה מלא".

הסימביוזה ההרמונית בין השתיים (לא דבר של מה בכך בין אם לבת כמובן) עולה כבר בכניסה, כשהני מציגה בפניי את קולקציית האביב שסדורה לאורך קיר הכניסה, מעליו מתנוססות קשתות עץ שנלקחו מביתה של עדי ביפו וניתלו הפוך במראה של וילון גדילים ומתחתיו ערוכות צלחות, מפות ונעליים, בעיצובה של עדי. מעין שוןלחן חג מרתק.

קו הקולקציה של שתי המעצבות הללו כבר מושרש בהווית האופנה המקומית כז'אנר בפני עצמו, שאינו משתנה עם הטרנדים החולפים ופונה לקהל מעט מתוחכם ובוגר.

"הקהל שלנו הוא של נשים בנות 30 ומעלה, שרוצות להתלבש קצת אחרת. הן נשים בשלות, שלא מחפשות את האישור של העדר לטרנד ה"נכון". יש לנו קהל לקוחות מאוד נאמן ולאחרונה הוא מתרחב וגם צעירות מתחברות לקולקציה ומוצאות את עצמן אצלנו".

באופן פרדוקסלי, דווקא העונה הקולקציה של השתיים מיישרת קו כביכול, עם ה-טרנד העדרי העכשווי - הטייץ והטוניקה הגדולה. בעלות הזיכרון החד יכולות לדלות מראות שכאלו שיצאו מבית היוצר הזה כבר לפני שמונה שנים. "בזמנו ייצרנו כמות גדולה מהטייצים ואף אחד לא הבין את זה. נותרתי עם כמויות במחסן והמקום היחידי שבו הצלחנו למכור אותם היה בארה"ב".

על אף האכזבה ההיסטורית הזו, הטייץ והטוניקה הינם מאבני היסוד של המותג ומלווים אותו לאורך כל השנים ולא רק בעיתות עדנה כמו היום. הם מהווים את הבסיס למשחקי השכבות החביבים כל כך על המעצבות ומאפיינים את המותג.

הפריטים שלהן מאבדים מעט מיופיים כשהם מוצגים על קולבים ומתעוררים לחיים בעיקר כשהם נלבשים על הגוף בסטיילינג הנכון, אם במקרה הני היתה בסביבה.

עם זאת ניכרת בקולקציה חיבתה של המעצבת "להתעלל" בבגדים ובבדים. היא אוהבת לפרום ולחבר, לקמט ולכבס, לצבוע בקפה ובתה ולשוות למוצר הסופי משהו אחר עם טוויסט שונה ומפתיע. ברוב הפריטים של הקולקציה ניתן למצוא לפחות אלמנט אחד של אותם אקספרמנטים: " החברה הכי טובה שלי היא מכונת הכביסה" מעידה יעקובסון.

הצבעוניות המונוכרומטית שכבשה כל חלקה טובה בקולקציות של מרבית המעצבים בעיר - מקבלת כאן גוון אחר, השונה לחלוטין מהליין הבלגי ממנו שואבים הקולגות. על אף שעבר על המותג תהליך של דה-רומנטיזציה, מאז תחילת ימיו והוא נטש את המראה הפרחוני ואת הצבעוניות, עדיין ניתן למצוא את אותו הקו המתווה את הסילואטה הרב שיכבתית הכל כך מוכרת.

העבודה של השתיים בדיגום חופשי תוך שימוש בהתנסויות בגיזרה בבדים ובצבעים יוצרת קולקציה עם פריטים מעוררי התפעלות שניכר בהם כבוד לפרטים הקטנים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חצאית פליסה רבת חיתוכים התפורה במארג של אלכסונים מעשה ידי אומן.

חצאית פליסה נוספת, ניצולת התעללות אחרת של הני, עשויה מפליסה מושלם בחלק העליון ומפליסה שעבר קימוט בחלק התחתון. בחצאית אחרת ניתן למצוא פרט של ביריות, המתנוסס בגאון דווקא מעל ולא חבוי מתחת ולידה חצאית עם קשר דמוי פראו הבנוי בילד-אין בלב הגזרה. התופרות של היעקובסוניות מתחננות לגזרות פשוטות ולקווים ישרים "אבל לא יוצא לי", מתנצלת הני.

מאפיין נוסף של "התעללות", הוא החיתוך לטלאים וההרכבה מחדש בחולצות, בחצאיות ובשמלות ובגימור הא-סימטרי המופיע בחצאית הבלון ובטוניקה, השאובה מהסינר של הסבתא שקיבל גם פרט עיטורי בשול אחד בלבד. בהדפסים שבחרו השתיים לבגדים, שנעים בין נוף מיקראי לצילומים מטיוליה של עדי בעולם, ניכר, שוב, אותו שיתוף הפעולה בין האם לבת.

"אני הכי אוהבת לעצב לכלות", מכריזה הני "מבחינתי זו סגירת מעגל, לתקופה בה התחלתי מתפירת חצאיות שהרכבתי מווילונות משוק הפשפשים". ואכן ליין הכלות של השתיים הינו בעל ניחוח וינטאג'י מובהק.

היעקובסוניות מציעות לכלה האורבנית קו קצת שונה מהמראה ההוט –קוטורי המקובל ומוכרות את יצירותיהן החד פעמיות, שכאילו נשלפו מהבוידם של מישהי בפריס, ללא הזמנה מיוחדת מראש, במעט תיקונים ובמחיר שפוי (בין 2,000- ל-6,000 ש"ח).

גם כאן הן עובדות בדיגום חופשי ובונות מחלקי תחרות ובדים, שנשטפים אף הם בקפה ושאר ירקות והופכים לשמלות חינניות וקלילות. בין היתר הן עיצבו שמלת סטרפלס קצרה שחלקה העליון עשוי מפסי תחרה ושמלת טול בגיזרת סינר הנלבשת מעל קומבניזון סאטן מטאלי, ליצירת מראה של פיה.

לכלה שלא מתחברת לכל הרומנטיקה הזו, מציגה יעקובסון ז'קט בגזרת עליונית משיעורי ג'ודו, הנלבש עם חצאית העשוייה מיקשת פרחים.

החנות המחודשת, שעוצבה גם היא על ידי השתיים, מרכזת את קו הקז'ואל והכלות ומציגה במקביל לעיצובי המותג גם קולקציות משלימות של מעצבות נוספות המרחיבות את קהל הלקוחות ופוזלות לדור הצעיר יותר.

היעקובסוניות מלקטות בדייקנות מוצרים התואמים את האג'נדה שלהן ונעזרות בשיתופי פעולה רבים עם מעצבי תכשיטים, תיקים ומוצרים לעיצוב הבית ליצירת מראה שלם. הפריטים כוללים מותגים אהובים כמו אלה של שרון ברונשר רבת הפעלים, ומורה דימרמן סורגת התכשיטים ועד למותגים פחות מוכרים כמו "גל" - מאיירת המציירת על בדים ומנפיקה בגדים בצבעוניות אחרת ומעניינת. אלה הופכים את החנות לאקלקטית ומעניינת, כזו שפונה כמעט לכל ברת טעם.

הנרות של SIA המיובאים מצרפת, ישתלבו להפליא עם המצעים של ברונשר, הבגדים של ענבל הופמן עם התכשיטים של אורנה ויעלה לשם (גם הן אם ובתה), עם הפופים של היעקובסוניות וכמובן עם שאר הקולקציה של השתיים. הכל יוצר את אותו מראה מעודכן אך לא טרנדי בעליל.

מחירים:
ז'קטים - 199-549 ש"ח
מכנסיים - 680-820 ש"ח
חולצות - 199-640 ש"ח
גופיות - 149-199 ש"ח
טוניקות - 249-1200 ש"ח
טייצים - 230-320 ש"ח
חצאיות - 420-2800 ש"ח
אקססוריז - 250-950 ש"ח
תיקים - 439-1390 ש"ח

'הני ועדי יעקובוסן', רח' בן יהודה 224 תל אביב