אם בסרט "צלילי המוזיקה" הלבישה ג'ולי אנדרוז את ילדי פון-טרמפ בוילונות, כנראה שכל הסבתות ממוצא מזרח אירופאי ישמחו לגלות שמפיות הקרושה הנפוצות בביתן הפכו לפריט אופנתי מהמעלה הראשונה. אוסקר דה לה רנטה הציג קולקציית אביב ברוכה בפריטים העשויים בטכניקת סריגת הקרושה והבשורה שהתקבלה מהתצוגה היא, שבכל הנוגע לוינטאג', תחרות, רקמות ומלמלות- אאוט, וקרושה- אין.
במאה ה-19 צצה באירופה טכניקת סריגת הקרושה, שנחשבה לפשוטה לעשייה, עדינה, ענוגה ודקורטיבית. בתחילת המאה העשרים נעשתה טקסטורת הקרושה ליותר מורכבת והופיעה לרוב בגוונים בהירים ופסטליים. לקראת סוף המאה העשרים טכניקת הסריגה שומרה, אך הפכה לפחות דקורטיבית ויותר צבעונית, לקבלת מראה פסיכודלי או מראה מזרח רחוק מצוי.
דה לה רנטה חזר העונה לקרושה בסגנון של תחילת המאה העשרים. ללא גזרות מפוצצות או צבעים זעקניים, הוא נתן לקרושה להיות האלמנט הוירטואוזי ביותר בבגדיו.
גם במחוזותינו אפשר למצוא שימוש בסריגת הקרושה האוורירית, שמתאימה למזג האוויר של עונת מעבר, בין אם מדובר בתוספת דקורטיבית לפריט, בעליונית העשוייה כולה מקרושה או בנעלי בובה סרוגות.
הקרושה מגיעה במגוון רחב של צבעים, אך הפריטים היפים ביותר הם הלבנים הקלאסיים, כמו חצאית שיצרה העונה קארן מזרחי ושמלה רומנטית וינטאג'ית שעיצבה נעמה חסין לטובהל'ס. אז אם יש לכן סבתא ממזרח אירופה- הרווחתן. אולי תצליחו לשכנע אותה להזיז את הפורצלנים הצידה ולסרוג עבורכן, מכל המפיות, שמלה אביבית מופלאה, הכי וינטאג', הכי צלילי המוזיקה 2007.