"לעולם לא אצלם סיגריות בהפקה. לעשן יש אפקט מדהים אבל אני לא מאמינה בפתרונות מהסוג הזה כדי ליצור אווירה. זה מסריח ולא בריא". בנימה נחרצת זו התחילה השיחה ביני לבין צלמת האופנה, גילי חן, בחורה שנידמה שאין פרוייקט העומד בפני הנחישות שלה.
חן, 33, גדלה בחיפה, למדה במגמת צילום בתיכון, שירתה כצלמת בחיל האוויר, למדה במחלקה לצילום בויצ''ו חיפה ובתום הלימודים עברה לניו יורק וסיימה לימודים לתואר בצילום בUNY- Empire College NY. חמש שנים היא חיתה בניו יורק וצילמה עבור עיתונים ומגזינים כמו ה: New York Times ,Paper , Surface, Elle.
ההישג המקצועי הגדול שלה בניו יורק היתה התקופה בה שימשה כאסיסטנטית של צלם האופנה המוביל סטיבן קליין. "הוא חוקר כל פרט לעומק" היא מספרת "ממש כמו ארכיאולוג. אני מקווה שהצלחתי לאמץ את סוג העשייה הזה. המוטו שלו הוא להבין את הסיטואציה ואז לצלם מבפנים ולא מבחוץ".
ההשתלבות בפריז
מניו יורק חן המשיכה ללונדון, גרמניה, אמסטרדם ופריז. העיר הראשונה שבה ניסתה את מזלה הייתה לונדון ב- 2001. שנה בה טלפון נייד היה מותרות השמורות לעשירון העליון. את כל הטלפונים לסוכנים ואת קביעת הפגישות היא עשתה מטלפונים ציבוריים. "יכלתי בשנייה אחת להגיד לעצמי 'תעלי למטוס בחזרה לניו-יורק שם הייתה לך הצלחה רבה ולא צריך לחפש הרפתקאות חדשות, אבל לא ויתרתי לעצמי, החלטתי שבאירופה אני אשאר איפה שאני ארגיש, זה אומנם מתיש אבל כשיש לך אדרנלין זה מתגמד".
הימים בלונדון היו קשים וכשחן היתה קרובה להרמת ידיים, הגיעה שיחת טלפון מחבר מניו יורק, שהעביר לה פרטים של חבר לבנוני שהיא תוכל להתארח אצלו בפריז. היא הגיעה לפריז וחמש דקות אחרי כניסתה לדירה של הלבנוני קרסו מגדלי התאומים לנגד עיניהם המבועתות, בשידור חי. סיטואציה קשה. בכל זאת היא החליטה להישאר.
את ההצלחה בפריז היא חייבת לשבועון הנשים, מאדאם פיגארו, שאהב את נקודת המבט הזרה שלה על העיר. היא נחשבה לצלמת שמביאה את הפן האחר של פריז ומצלמת את מנעולי הדלתות המוזהבים או הברזים, בעינים זרות. "הוצאתי את הקלאסיקה של פריז במבט של מישהו מהצד, השתמשתי במה שיש ובחנתי זווית ראיה אחרת" היא אומרת.
ב"מאדאם פיגארו" הזדמן לה לצלם את אחת מהפקות האופנה המעניינות שצילמה - הפקת אופנה בסגנון קוזאקים. ההפקה צולמה בחוות חיות מרוחקת מפריז, תחת גשם כבד, במשך שלושה ימים. כדי להשיג את הלוק הצועני הנכון עבד צוות ההפקה על כל הפרטים במשך חודש ימים. למרות החורף האירופאי הכבד והספקנות של כל הצוות, הם הגיעו לתוצאות הרצווית בסוף".
סטירת הלחי
היא מעריצה גדולה של צלם האופנה פיטר לינדברג, שמצלם אופנה בצורה קולנועית או דקומנטרית ולא מצדד בפוזות. כמו כן היא אוהבת את הצילומים ושל ונינה סורנטי שאף פעם לא משתפת פעולה עם מאפרים וכל צילומיה נראים כמו פורטרט עצמי. "אני מאוד אוהבת את האמת שלה, לא משנה איזה בגד הכי מטורף היא תצלם תמיד זה יראה כמו פורטרט".
אחרי 3 שנים בפריז חן חזרה לארץ "היה לי מאוד קשה לחזור" היא אומרת "קיבלתי את סטירת הלחי שלי. בכל מקום שאני מגיעה אליו אני מתחילה הכל מחדש . הכי גרוע זה לשכב על זרי הדפנה ולהגיד 'הייתי פה ועשיתי את זה'. זה לא מעניין אף אחד. כל פעם צריך להתחיל מחדש ולהוכיח מה אתה באמת שווה".
- איך את מגדירה את סגנון הצילום שלך?
"קלאסי ונקי. אני חושבת שאני מביאה טוויסט משלי בכל צילום".
- דוגמניות שנהנת לעבוד איתן בארץ?
"גל גדות וויקטוריה כצמן. יש להן אלף פרצופים. אין דבר יותר מופלא מאשר לעבוד עם דוגמנית אינטליגנטית. צריך פשוט להסביר לה את הסיפור והיא נכנסת אליו ישר. כשזה קורה, ונותנים להן בגד והן כבר יודעות מה לעשות איתו ובאות מהגוף שלהן. אז נוצר דיאלוג ביני לבין הדוגמנית ויוצאים דברים נפלאים".
ויקטוריה כעליסה
- הפקה שנהנת במיוחד לצלם?
"לפני חצי שנה צילמתי הפקת אופנה למגזין GO, עם ויקטוריה כצמן בסגנון עליסה בארץ הפלאות, את הסטיילינג עשה גיא סילברמן, שאני עובדת איתו הרבה. ההפקה הייתה מסיבת תה עם כל הדייטלים. הבאנו למשל ארנב ששיתף פעולה יפה. זאת היתה הפקה מאוד מושקעת".
היא מצלמת ל"את", לאשה, 360 מעלות, GO, מותק ולאחרונה גם צילמה קטלוגים למעצבת האופנה יעל אורגד ול- COTTON. פעם שבוע היא גם מלמדת במכללת ויצ"ו חיפה ונהנת מאד מהשוני באווירה ומהמעורבות בתהליכים שעוברים הסטונדטים.
כשאני מבקש ממנה להשוות את העבודה כצלמת אופנה בשוק זר מול השוק המקומי, היא מעקמת פרצוף. בתעשית האופנה בישראל רוצים הכל - סטייל הפקה של חו''ל אבל במינימום של כסף וזמן" היא טוענת. על הטענה שבארץ עסוקים בעיקר בהעתקות של הפקות מחו"ל היא מגיבה בביטול. "יש בארץ אנשים מוכשרים מאוד שמביאים שפה חדשה, והלקוחות הגדולים מורידים אותם לשפה מעניינת פחות כדי ללכת על בטוח".
בשבוע שעבר, היא השיקה אתר אינטרנט חדש ותערוכה הנושאת את שמה, גילי חן, באירוע Expand your vision בגלריה מסעדה casco. "אני מציגה בגלריה-מסעדה כי לא רציתי הרגשה של מוזיאון, אלא לחדד את התחושה שהתמונות שלי מגיעות מהחיים".
המסע אל אימג'ים יפהפיים
- תני טיפ קטן לאלה שחולמים להיות צלמי אופנה מובילים?
"אני חושבת שכדי להיות צלם טוב אסור לפחד לעשות טעויות גם מבחינה טכנית, כי משם יוצרים את האמנות והצילום. פעם בתקופת הפילם, נפתחה לי המצלמה באמצע הצילום, רק חלק מהפילם נשרף וזה יצר אפקט מרתק של שריפה. צריך לדעת איך לגשת לאנשים, כי הדיאלוג עם הצוות שעובד איתך הוא מאד חשוב וצריך גם לפתח כל הזמן את מיומנות העין שלך".
- שאיפות?
"להגשים רעיונות שיש לי לגבי קונספטים לקטלוגים, לצלם בלוקיישנים שתמונות שלהם מודבקות בתוך ספר הסקיצות שלי. אני רוצה שהקונספט הנכון ימצא את דרכו אל הלקוח הנכון וספר הסקיצות שלי עם הרעיונות שעליהם אני מפנטזת ימשיך להוות את יומן המסע שלי אל אימאג'ים יפהפיים."
התערוכה תוצג במהלך חודש מאי ב casco, פלורנטין 3 תל-אביב בימים א-ה: 10:00-1:00 ושישי: 10:00-19