בתוך הארון

זאטוטים וזאטוטים בנשמה, חיפשו ומצאו דרך ספק מעונבת, ספק מגניבה, ספק מרגיזה לדפוק הופעה באירועים רשמיים. עופר שכטר הופיע באחד האירועים החשובים השנה במראה מעונב חלקית, הכולל חולצת כפתורים ועניבה שתלויה, ברישול פוטוגני, על צווארון החולצה. גם מייקל לואיס ניסה לאמץ את המראה השובב, אך לא לקח בחשבון את מסת שריריו. עניבתו לא הייתה מרושלת בחן, אלא רופפת לגמרי, וכה חבל, שוב הוא התגלה כלא יותר מאשר ילד בר מצווה מגודל.

ומול אותם גברים המותירים אחריהם שובל של רוח נעורים מתפרצת, ישנם הסלבים המחשיבים עצמם כסמלי מין עם שיק אירופאי ושארם לטיני. רודריגו גונזלס הוא אחד מהם, וכך הגיח באחד האירועים עם חליפה הכוללת לא פחות מ-3 חלקים עליונים: חולצה מכופתרת, מעליה חולצת ביניים ומעליהם ז'קט מחוייט. עומס השכבות היה טרחני ומיותר, אך שילובי הצבעים בחליפה עצמה: ורוד בייבי, סגול חציל וב'ז מפוספס מעל, הם ששברו את קש הגמל. גם עיוורון צבעים הוא לא תירוץ שתופס במקרה הנ"ל.

רן דנקר, לעומתו, הלך על בטוח והצליח להרטיט לבבות ללא מאמץ עם חליפה שחורה בצללית צרה שמתוחזקת בעניבה אפורה. ככה אנחנו רוצים לראות אותך מתחת לחופה.

מעניין כמה עוד טקסי אוסקר הוליוודים יחלפו עד שנצליח כולנו להפנים ששמלות ערב ראויות לא חייבות לכלול שלל נצנצים, מחוכים ומחשופים לפנים - מלי לוי ואניה בוקשטיין חטאו במראה צמוד מדי (ושום מילה רעה על הפיגורות), האחת, בשמלת רוקדים עם כוכבים, השניה עם שמלת סאטן בוהקת וצמודה מדי. גם מיכל גבריאלוב כנראה לא הבינה שלהתלבש יפה, זה לא אומר להיכנע לצווי האופנה ולהצטייד בטופ מסולסל וצמוד, שלא תואם את אופייה כטום-בוי קופצנית וחיננית. ואם ברצונה להתהדר, היה אפשר לעשות זאת בצנעה, וללכת על השמלה הלבנה שלבשה, כששיחקה את הרוח של סיגי ב"האלופה". וממולן, עלמה זק, בשמלה השחורה הנצחית, שיש בה פשטות תחכומית, או תחכום פשטני אם תרצו, הולמת, מחמיאה והכי חשוב- נינוחה.

מהפכת הווסטים הבלתי מרוסנת שהנהיג גל אפל בעונה האחרונה של כוכב נולד, סחפה אחריה גם סלבים מהשורה, וביניהם, זוהר ליבה. בימים כתיקונם היינו מעדיפים אותו בגופייה, ג'ינס וזיפים, אך באחד האירועים החליט לחשוף זרועות מסוקסות בכל מחיר, גם אם האאוטפיט כולל גופיה פושטית מטריקו ומעליה וסט שחור וסתמי.

אז איך עושים את זה כמו שצריך? תשאלו את איתי תורג'מן, ללא ספק המתלבש המוצלח של השנה, שהופיע עם חולצת טי לבנה ופשוטה עם שרוולים באורך המרפק, מעליה וסט בז' באורך הנכון. הרבה נחת.

אין כל הצדקה לתלבושות תואמות או מרפררות. גם כשמדובר בקשר דם ממדרגה ראשונה. ולכן, הבת היפה יעל ואמה היפהפיה ריימונד אבוקסיס, לא היו צריכות להופיע לאותו אירוע לבושות בגלביות כמעט תואמות שמתחתיהן מבצבצים טופים שחורים.

במקרה אחר ולאותו האירוע, הופיעו עדן הראל וגלית גוטמן, שתיהן בשמלות שונות בתכלית, אך באותו גוון בסיסי כחול שעליו הדפסים לבנים. פאדיחה? לא נורא, היה אפשר לתקן זאת ברגע, במקום להמשיך בקשקשת אחת עם השניה מול עדשת המצלמה.

זה הזמן להניח את הקלפים על השולחן, ולהודות שחולצה מכופתרת אחת לבדה, פאנקית ככל שתהיה, לא מספיקה כדי לזכות בתשומת לב מיוחדת. אבל אי אפשר להתעלם מתופעת הגברים, הלובשים חולצות מכופתרות קצרות וצמודות מדי, הנתלות על כרס בירה חמודה (ע"ע ארז בן הרוש) או חושפות סמי שערות ערווה לעיני הציבור (ע"ע ליאון רוזנברג). ממש מטריף את הדעת.

בנים יקרים, חולצות מכופתרות שאינן תחובות בתוך המכנסיים, אמורות להיות משוחררות וארוכות, הרי במראה נונשלנטי עסקינן, אז אנא מכם, היצמדו למידות הנכונות והראויות. החיים בארץ לא קלים גם ככה.

על פרוט יהודי מפואר משלמים בתפוצות הרבה כסף, אבל אצלנו אפשר למצוא מספיק נשים שבורכו בדדיים מרשימים, ואחת מהן היא נינט. באחד הארועים נצפתה נינט בשמלה ירוקה עם מחשוף עגול ולא עמוק מספיקו, שהותיר מראה בלתי נשכח, שוודאי חביב על פלח נרחב מהאוכלוסיה, אך אינו קלאסי וגם לא מיטיב עם פרופורציות גופה.

בהזדמנות אחרת לגמרי, היה אפשר למצוא את אותה הנינט בשמלת סאטן סגולה עם שרוולי עטלף ומיפתח וי עמוק, מתוחזקת בחגורת בטן, יפה וסקסית מתמיד.

למה פעם ככה ופעם ככה? מתי גדי נכח ומתי ישן שנ"צ? התשובה נמצאת בגוף התמונות עצמן.