לפעמים נראה שבאופן עקרוני אפשר לחלק את עולם האופנה לפי קטגוריות גיאוגרפיות: בעוד שהעשייה הצרפתית-בריטית מתאפיינת במערכות לבוש מהודרות ואפילו "דנדיות", בעלות דגש על אלמנטים מפסלים, העיצוב האיטלקי הוא הרבה יותר קיטש, צבעוני ומטורזן על סף המוגזם.
מולם ניצבת האופנה האמריקאית (בדגש על זו הניו יורקית), שמתאפיינת במינימליזם חמור סבר, כפי שניתן ללמוד מהקווים של קלווין קליין, דונה קארן והלמוט לאנג (שזוכה בימים אלו לתחייה מחודשת של המותג הנושא את שמו). והנה דווקא מותג שבדי בשם "acne jeans" אקנה ג'ינס, שובר את החלוקה הלא מדויקת הזו ומציע "מינימליזם בלונד שיער".
כמה קל להבחין שאופנה משובחת מצריכה יותר ממעצב מוכשר, בדים מעולים ואפילו גזרות עשויות היטב. אופנה אמיתית היא זו שיש לה "אופק אמנותי", איזו תפיסה מקורית של אסתטיקה, שיש בה זווית ראייה אחרת על השימוש בבגד והמראה הכללי. באופן כמעט טבעי "acne jeans" נכנסים לתוך הקטגוריה הזו בקלות והרקע מסביר את הכל. הלייבל שייך לקולקטיב אמנותי הנושא את השם, אשר הוקם בשטוקלהום בשנת 96', במטרה ליצור אופנה בעלת זהות מובחנת ואיכותית לצד ובשילוב פרויקטים שונים של סרטים, הוצאות דפוס שונות ועבודות עיצוב וצילום דיגיטליות. כבר ב-98' הוצגה הקולקציה הראשונה ופיתחה רעב מוצדק אצל המבינים האמיתיים באופנה ועיצוב בכלל. ההפצה המצומצמת מאוד של המותג בתחילת דרכו, הפכה את הפריטים לפרטי אספנים, ועם הפרסום ההולך וגדל כך הלכה והתרחבה פריסת המותג והיום, על אף שאינו נגיש לחלוטין, אפשר למצוא אותו בכל המקומות הנחשבים באמת.
היצירה המשותפת של המנהל הקריאטיבי של המותג, ג'וני ג'והנסון (שם שבדי למדי, לא?), יחד עם שורת אמנים מתחום עיצוב האופנה, העיצוב הגרפי ומדיות הצילום השונות, מתאפיינת במראה מינימליסטי, חד וכמעט מתכתי, ששם דגש על חיתוכים גיאומטריים שונים, הנשברים על ידי פריטים משלימים. החזון האסתטי שואב את ההשראה הכללית של המותג דווקא מן הקלאסיקה, אך התוצאה דווקא עכשווית מאוד.
הגזרות נוגעות בשלמות ועלולות לגרום למודדים לאבד את ההכרה הקווים נקיים, חפים מכל טיפול מוגזם בבגד, איכות התפירה והבדים היא מן המשובחות שניתן למצוא, וכל פריט משרת את הלוק הכללי. בואו נגיד ששום טי שירט או זוג מכנסי ג'ינס אינם מונחים על הגוף, כמו אלו של "אקנה". במבט ראשוני ובלתי "מזוין", עלולה הקולקציה להתפרש כפשוטה מדי, אך למעשה זהו סוד הקסם: פשטות שעושה את מה שהמוני שפשופים, הדפסים ואבני קריסטל כעורות אינם יכולים לעשות.
לחורף 2008 מציג המותג מראה של משחק בנפחים ומאתגר בצורה עדינה כל מיני תפיסות מסורתיות לגבי אופן הלבוש. כך, אצל הגברים למשל, ניתן לראות מכנסים בגזרה גבוהה המסתיימים מספר סנטימטרים מעל קו הנעל, מעיל רחב מימדים ודרמטי עם כתפיים מעוגלות, ז'קט המעוצב כחלק עליון של מעיל עם לולאות רכיסה בולטות וסוויטשירט אמריקאי בגזרה רחבה הגזור באורך המרפק.
קולקציית הנשים היא כבר פחות קלאסית ומציעה שלל פריטים ששואבים השראה דווקא ממערכות לבוש גבריות. דגש מיוחד על חליפה מדהימה שעושה תזכורים נעימים לימים המוצלחים של שנות ה-80, מעיל נפוח ומקסים עם קפוצ'ון שנותן תחושה של "משחק בנזירים", מכנסי סקיני בדפוס פוטוריסטי מלהיב ואחד הפריטים המסקרנים ביותר בקולקציה שמלת מעטפת סקסית ועוצמתית, שמשחקת על אפקטים של אטימות שקיפות.
הבגדים של "אקנה ג'ינס" אינם מתאימים לכל אחד וגם לא כל אחד יאהב אותם. לא, אין צורך בתעוזה יוצאת דופן על מנת ללבוש את הפריטים, אבל כן דרושה הבנה ותחכום שיכולים להעריך את אופן יצירת הקולקציה. המינימליזם הזה מתאים למצב רוח מסויים מאוד שמשלים את האופי הכללי של הבגדים שהולך על קו דק מאוד להיות חדשני אך לא אקסטרווגנטי, בגדים שמתאימים בעצם לקו התפר שבין סוף הסתיו ותחילת החורף, גם זה שבלב.