הנסיכה דיאנה

שבוע עבר מאז הפגישה עם לימור דיאנה-חסון מהמוכשרות שבמעצבות האופנה הצעירות שפועלות פה ועוד לא נפלה ההחלטה: מה מרשים יותר במיקרה שלה: האישיות או הבגדים.

דיאנה-חסון סיימה לימודי תואר ראשון בהצטיינות בשנקר ותואר שני בעיצוב אופנה ב IFM בפריס, החליפה את המעצבת המיתולוגית קרול גודין ב"קום איל פו", סירבה להצעה אטרקטיבית לעבוד בליוויס ובית האופנה היוקרתי רמס בחר לייצר תיק בעיצובה. היא מרצה ב"שנקר" ובעיקר מפתחת את מותג האופנה שלה "נונה אלגה".

ועדיין, מדובר בבחורה שמגדירה את עצמה כ"עושה בגדים", לא כ"מעצבת אופנה". לא אמנית אם כי אומנית. ועוד אחת שטוענת באופן הידידותי ביותר, שהיא שואבת השראה לעיצובים שלה מהלקוחות שלה.

בדיוק כמו שדיאנה-חסון (שהיא נשואה+1) נעימה ומחוברת לקרקע ולא לאגו ענק כך גם הבגדים שלה. המותג קיים כבר שנתיים אבל זו למעשה הקולקציה המגובשת הראשונה שדיאנה-חסון עומדת במלואה מאחוריה. מדובר בבגדים נינוחים להפליא שיתאימו לנשים בכל הגילאים ובכל המידות, שאוהבות את האלגנט קצת פחות מחייב ואת הקז'ואל יותר מטופל. השיק גולש כמו הבדים הטובים ולמען הסר ספק, לא מדובר בקולקציה המציעה לבוש זהיר ובטוח. בכל חצאית, גופיה או שמלה אפשר למצוא פיתוח מיוחד, מעניין ואוונגרדי.

לפני שנה היא התמקמה בחנות בגן החשמל בחלל קטן שמעוצב בסגנון אפריקאי משהו. היא מספרת שנהגה לתפור בגדים לברבי שלה כבר בגיל שש. בגיל 12 "ההורים שלי לא הסכימו לקנות לי מכונת תפירה לבת מצווה" והיא המתינה שנה תמימה עד שקיבלה את מכונת התפירה הראשונה קיבלתי רק בגיל 13". בגיל 23, אחרי התלבטויות רבות, החלה ללמוד במסלול עיצוב אופנה במכללה להוראה טכנולוגית.

- למה לא התחלת ללמוד בשנקר?
"כי לא חשבתי שאתקבל, הייתי במקום של חוסר ביטחון. אחרי שנתיים של לימודים עזבתי את המסלול והתחלתי ללמוד בשנקר, ככה שלמדתי לתואר ראשון בעיצוב אופנה בסה"כ 6 שנים."

קולקציית הגמר שלה בשנקר זכתה בפרס "הקולקציה המצטיינת" בסוף שנה ד'. בשנה ג' החלה לעבוד אצל "הגרה", וכשסיימה את לימודיה תכננה להמשיך לעבוד בבית האופנה, עד שלאה פרץ, ראש המסלול לעיצוב אופנה בשנקר, הפנתה אותה לאופציה ללימודי המשך- תואר שני. לימור התקבלה על מלגה מלאה, עם עוד עשרה תלמידים מרחבי העולם, לתוכנית היוקרתית. אחרי שסיימה את לימודיה, הובאו בפניה שתי הצעות מפתות: הראשונה, לעבוד בליווייס בלונדון והשניה, לעצב תכשיטי יהלומים במילנו. דיאנה בחרה באופציה השנייה.

כשתקפו אותה הגעגועים לישראל ולבגדים היא חזרה והגיעה לראיון בבית האופנה "קום איל פו". "בכלל לא ידעתי שהם צריכים מחליפה לקרול גודין, שהייתה המעצבת של המותג במשך 15 שנה. בסוף הראיון גיששה אצלי המראיינת אם אהיה מעוניינת להחליף אותה ואני, בגלל הלחץ, עניתי שלא. אחרי כמה ימים, בדרבון לאה פרץ, הסכמתי להיכנס לנעליים הגדולות והייתי המעצבת של קום איל פו כחמש עונות".

אחרי הטיול הבלתי נמנע בהודו, היא יסדה את "נונה אלגה" וכעת הן עובדות שם בצוות, דיאנה–חסון ושתי מעצבות נוספות, בוגרות טריות משנקר. זה המקום לציין שכשהיא מספרת על תהליך עיצוב הקולקציה היא מדברת בגוף ראשון רבים, "אנחנו" ולא "אני".

על בגדי הסתיו-חורף החדשים שלה היא מפרטת שבעצם מדובר בקולקציה השלמה הראשונה שלה. הקו העיצובי של קום איל פו נמצא כבר לדבריה, כבר לגמרי מאחוריה. קשת הצבעים שלה רגועה אך לא אפרורית ויש שימוש רב בסריגים ובצמרים דקים. שיטת העבודה של לימור דיאנה היא דיגום חופשי, כשדגם מוליד דגם.

הדגם הראשון שיצרה לקולקציה הוא שמלת סטרפלס ארוכה, שיכולה לשמש גם כחצאית, כשחלקה התחתון הוא למעשה עיגול סימטרי, 360 מעלות. "התחלתי מהצורה עיגול", היא מספרת, "מדובר בצורה שמאוד מחמיאה בנפילה של הבד ומשם המשכתי הלאה". עוד דגמים עם מוטיבים עיגוליים הם טוניקה מסריג דק שהצווארון הגדול שלה גזור בצורת עיגול, וספק עליונית סטרפלס - ספק חצאית העשויה מצמר משובץ, שכולה עיגול אחד עם חור במרכז.

בין הפריטים היפים בקולקציה ישנו מעיל פעמון מצמר דק וקל המגיע עם שרוולי ¾ שנפתחים גם הם בצורה פעמונית, שיתאים מאוד לאקלים הישראלי; מכנסיים שחורים ומחוייטים עם מוטיבים גבריים ברורים (דיאנה-חסון מעידה שזהו הפריט היחידי בקולקציה שעדיין מזכיר את עיצוביה ב"קום איל פו"), שמגיעים בקו מותן גבוה יחסית ובגזרה ישרה ומשוחררת. קו ה"בייסיק" של המעצבת כולל שלל טופים, עליוניות קלילות ומכנסיים מבדים מקומטים.

הפרופורציונליות היפה של דיאנה-חסון באה לידי ביטוי גם בתפיסתה את המותג שלה: "אני לא רוצה לגדל מפלצת ואז להצטרך להאכיל אותה. טוב לי בפרופורציות הקטנות. חשוב לי להתפתח באיכות החומרים ובאיכות התפירה. אני רוצה לעבוד רק עם אנשים וחנויות שאני מתחברת אליהם. מה שטוב בקנה מידה קטן הוא שאני יכולה להתחבר ללקוחה שלי ולשמוע באופן ישיר את דעתה, וזה מה שהכי חשוב לי, כי אותה הלקוחה שמגיעה היא זאתי שראיתי לנגד עיניי כשעיצבתי את הקולקציה. הכל מתחיל בה ונגמר בה".

שמלות: החל מ- 390 ש’ ועד 1590 ש’.
מכנסיים: החל מ- 420 ש’ ועד 660 ש’.
חולצות: החל מ- 220 ש’ ועד 590 ש’.
חצאיות: החל מ- 390 ועד 690 ש’.
ז'קטים ומעילים: החל מ- 690 ש’ ועד 1950 ש’.

ניתן להשיג ב"נונה אלגה", רח' ברזילי 12, ת"א.
ובחנויות המעצבים המובחרות: "מאיו" – רח' מלכי ישראל 7 ת"א וברח' אוסישקין 61 רמה"ש, "זואי" רמת אביב, "קולבים" מרכז גירון רעננה, "זנוקה" רנ"ס 8 קרית מוצקין, "רוני" קיבוץ גבעת חיים איחוד, "נשימה" פארק תעשיות קדימה, "סילבי" מבשרת ציון, "כמו בבית" רמת גן, "דארלינג" גבעתיים, "ראותה" כפר רות, "כושתן" – ירושלים, "מיכלי" ירושלים ועוד.