פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נעליים עושים מהר

      רק שנתיים פעל ביה"ס לעיצוב נעליים "אקילס" בתל אביב, אבל הספיק להוציא לשוק בוגרים שהתחילו לייצר לבד

      בית הספר אקילס, לעיצוב וייצור נעליים פעל בסך הכל שנתיים ועדיין הצליח להוציא לשוק בעלות מקצוע להוטות ומיומנות שיישמו את החומר וממש התחילו לייצר נעליים בתום הלימודים. בוגרות פעילות הן למשל מיכל מילר, נטע גרציאני, אדי כלאב וגלית רייך שמהוות דור שני בתעשייה לשני בר, שו מייקר וקאפל אוף.

      בקיץ האחרון רצו שמועות שבית הספר נסגר ונכון לתחילת החורף הנוכחי, השמועה הפכה לעובדה. המייסדת של אקילס, עדינה שונברג, חזרה לארגנטינה, ארץ מולדתה. תחתיה מתעתדת גל שוקרון, שהיתה יד ימינה של שונברג, לפתוח מכללה לעיצוב וייצור אקססוריז ונעליים עם נינה רוזן, שלמדה עיצוב נעליים באנגליה ולימדה באקילס, בבבית ספר הבין תחומי בירושלים ובבית הספר של רקפת לוי. המקום החדש - "גילדה" צפוי להפתח בינואר, ברח' הנגב בת"א.

      אהבה לאימום אחד

      בינתיים, אלמוג וייס ומירה גפני שלמדו יחד ב"אקילס" מוציאות בימים אלו לשוק את הקולקציה המשותפת הראשונה שלהם.

      וייס היא בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים וגפני היא ביולוגית שעבדה באוניברסיטת ת"א במעבדה הגנטית ומעצבת בגדים תחת שמה מזה 12 שנה. במהלך הקורס לייצור נעליים למתקדמים, חשקו שתיהן באימום מ"ס 9225 ומכיוון שרכישה של סדרת אימומים לייצור קו מידות שלם היא יקרה (כל אימום עולה 150 ש' ורוכשים אותם בקבוצות של 15) הן החליטו לקנות אותה ביחד.

      בהמשך הן ראו כי טוב והחליטו להמשיך להתחלק בנטל הכלכלי. הן קנו יחד יריעות עור שלמות, חומרי גלם שונים ואף הלכו יחד לאותו היצרן. הכול כדי לחסוך בעלויות ובזמן. אחר כך הן התיישבו באותו החדר לצייר סקיצות של נעליים לקולקציה, החליפו רשמים והתייעצו אחת בשנייה, תהליך שהביא בסופו למותג שלהן "אחת אחת".

      המראה המשומש

      בנעליים שייצרו ניכרים בבירור שני קווים עיצוביים שונים זה מזה, אך וייס וגפני טוענות שכל הנעליים הן פרי יצירה משותף ולא ניתן להצביע על נעל ולהגיד שאותה אחת מהן עיצבה לבד.

      "הקווים השונים נולדו תחת כותרת אחת, שאפשר להגדירה כעולם האגדות, המאפיינת את כל הקולקציה" הן מסבירות. ואכן מבט בוחן בנעליים, מגלה אין סוף שפיצים ותוספות קטנות הזורקות אותך לאסוציאציה של נעלי ליצנים או שדונים מחד ונעלי אורביטים מאידך.

      הקו שעוצב ויוצר על אימום רחב, עשוי רצועת עור אחת שלמה, עם מינימום תפרים, המתחבר לסוליה שאת צורתה הן גוזרות במיוחד. "הרעיון היה להביא נעל כמו של פעם. חתיכת עור, סוליה ורצועה שתחזיק את הרגל. העורות שבחרנו לליין הזה, הם עורות בגוונים חומים המרוחים בווקס שמשרה על הנעל מראה משומש".

      מהאימום הצר יותר, הוציאו השתיים סדרה של נעליים בעלות משחק גיאומטרי של צורה וכיווצים בצד אחד, הנעה בגווני הבורדו, שחור, ירוק ואפור. בחרטום הנעל מעוצב שפיץ הנוטה כלפי מעלה ומזכיר את הנעליים של שדוני היער או ליצני החצר מוונציה.

      עיסוי למגפון

      לפי התיאורים של השתיים, הן משקיעות עבודה מטורפת בייצור הנעליים "כל הנעליים מיוצרות בעבודת יד. יש דגמים, שאחרי שהם מוכנים אנחנו צובעות אותם ידנית, חותכות את הקנטים לצורה הרצויה ואם קורה שהתאהבנו ביריעה של עור גס וקשה אנחנו יושבות ומעסות אותו עם קרם גוף עד שיתרכך".

      לאחר שהדגם הראשון חוזר מהיצרן, זו לא סופה של הדרך מבחינתם. אז מתחיל העיצוב המקורי, אז בעצם מתווספים האלמנטים שהופכים את הנעל למיוחדת. "אם אנחנו לא מרוצות במאה אחוז מהתוצאה" הן אומרות ומצביעות על מגפון שחרטומו לא נאה להן, למרות שמבחינתי הוא בסדר גמור "אנחנו לא מוציאות את הנעל לשוק. והמון פעמים קורה שהנעל חוזרת ושתינו מעקמות את הפה ומתחילות לחשוב מה חסר לה. זאת אומרת התהליך של העיצוב לא נגמר בזה שהנעל מוכנה ויכולה לשבת יופי על הרגל". הן מספרות.

      הליין שלהן יוצר מהאימום הרחב, כולל שלושה דגמים: אנייה, רצועה ויגואר והוא מתאים לנשים ולגברים כאחד. טווח המידות שלו: 36-45. ליין הנעליים הצרות המוגדרות על ידן כנשיות וחצופות כולל גם הוא שלושה דגמים ומגיע במידות 36-41.

      בקרוב מאוד, מבטיחות "אחת אחת" לפתח ביפו מקום משלהן שיהווה בית מלאכה וחנות ואז הן גם ירחיבו את טווח המידות למידות קטנות וגדולות במיוחד. כמו-כן מתכננות השתיים לייצר גם חגורות ותיקים.

      מחירים: 690-1400 ש'

      את נעלי "אחת אחת" ניתן להשיג בחנויות הבאות:
      ירושלים: "האגוז", רח' האגוז 30, שוק מחנה יהודה. "כושתן", דרך בית לחם 54.
      תל אביב: "בליץ'", רח' בעלי המלאכה 5. "מנדינקה", רח' קינג ג'ורג' 105, כיכר מסריק.
      ודרך המעצבות בטל': 050-8277278.