נגד - ממך ציפינו ליותר

אין ספק שהבחור גאון ורק בגלל זה אני מבקש שלא לעשות לו הנחות; לא נשכח את ההצלה לבית גוצ'י או את קו המשקפיים המדהים שהשיק בשנה החולפת. אבל עם קמפיין הבושם החדש של טום פורד לגברים יש כמה בעיות. אז ראשית, כדי להפיג כל ציפייה – הבושם לא מרשים במיוחד. כבד וקצת מבוגר. אמנם בושם הוא עניין של טעם, אבל הקמפיין של פורד הוא כבר מפגן של ערכים בעייתיים.

מה לו, לטום פורד, גיי אייקון שרחוק מן הארון כמרחק השמש מכדור הארץ, ולהופעה דביקה עם יד נשית שבזוויות מסויימות נראית כמורחת עליו שמן? הפוך על הפוך? אני לא חושב. בלשון המקצועית יש שיקראו לזה אפולוגטיקה – טקטיקה של התנצלות במסווה של אירוניה ותחכום, שבמקרה הנוכחי לא הצליחו כל כך.

הרי פורד ממצב את עצמו כפונה לאילי הון מולטי מליונריים, ומשום שלדידו הקשר בין כסף והצלחה לבין גבריות הוא הדוק יחסית גם בימים מתקדמים אלו, הוא היה חייב להרחיק את עצמו מכל תדמית הומוסקסואלית, ולדחוף את היד הנשית אדומת הציפורניים שרצה אחריו.

כך מקבעים את הקשר בין עוצמה לבין מיניות. פשטני, אבל נכון. בשם ההתנצלות על 'גבריותו הפגומה' הוא היה חייב להבליט כל קלישאה מאצ'ואיסטית וזו גם הסיבה שחולצתו פתוחה ושיער החזה שלו בולט למרחק.

הוא הרי לא יוצר 'לגברים עדינים' מהסוג שלו – הוא יוצר 'לגברים אמיתיים' שמחכים שידיים נשיות חסרות זהות יעוטו עליהם. בגלל הבושם. מוזר שבשנת 2007 בוחר אחד ממעצבי הטעם החשובים בעולם העיצוב בקמפיין עם מיניות בוטה כל כך שהייתה מתאימה לסוף שנות השמונים, בלי להזכיר את הערכים שמתאימים לתקופת האבן. במשפט אחד? חשבנו שאצלך זה יראה אחרת.