פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אין פאסון בעיר הקרואסון

      פוזת הריחוק המפורסמת של הצרפתים נרמסת תחת בהלת השופינג של טרום כריסמס. היואב טוקר שלנו, מדווח

      תמיד רציתי להאמין שהיסטריה חסרת פרופורציות ואווילית של "לפני חגי דצמבר" מתקיימת רק בתפוח הגדול, ואילו הצרפתים הטבולים בשיק, אלגנטיות וסנוביות לעולם לא ישתתפו באנדרלמוסיה הפרועה המאפיינת את השדרה החמישית בתקופה זו של השנה.

      הסופ"ש האחרון בפריס הוכיח בדיוק אחרת – לא רק שהם טומנים את ידם בצלחות, בכוסות, בנעליים ובכל פריט אחר בר קנייה שעולה על הדעת, הם גם מאבדים את כל "מוניטין הריחוק" שהם צברו במאה האחרונה ויוצאים בהמוניהם לרחובות עד שהמעבר בין הגאלרי לאפייט לכלבו המפורסם פרנטון, שלוקח בימים כתיקונם פחות מ-5 דקות, הפך למסע של שעות ארוכות (על אף שכולם מכירים בעובדה שעונת הסיילים תתחיל, תרשמו ביומן, רק בשבוע הראשון של ינואר).

      כדי שלא תבינו לא נכון – למרות העומס, אין כמו פריס בחורף, כשהיא עוטה על עצמה הילה חגיגית ונראית קסומה ויפה מאי פעם (שוב הקימו החורף את הגלגל הענק בגני טוילרי – כאילו שקור של 0 מעלות לא מספיק בגובה הקרקע). למרות הדוחק שום ביקור בעיר בעונה זו לא יהיה שלם בלי שתי המפלצות שכבר הספקנו להזכיר: גאלרי לאפייט והפרנטון (האלגנטים יותר יפנו את עצמם ל-Bon Marche), שכל אחד מהם מחזיק מספר מבנים משל עצמו עם אין סוף מחלקות.

      אבל הדבר המעניין ביותר נמצא דווקא מחוץ לחנויות: חלונות הראווה שהם מלאכת מחשבת של ממש. הגאלרי לאפייט בחר בסמלים הידועים פחות ויותר של חג המולד, ולכן למרות שהתוצר הסופי היה נחמד, הוא לרוב היה לא מעניין במיוחד. עם זאת, דווקא הקונספט של הפרנטון היה קצת יותר יצירתי – החורף הנורדי. מוטיב זה אפשר למעצבי חלונות הראווה להעמיד בובת מרהיבות, לבושות באריגים צמריריים ולבנים ואף להרחיק עד להלבשת בובות הגברים כחיות חורף המצוידות באופנה משובחת, שיצרו אמירה דרמטית ומופגנת בעושרה.

      אם אתם בחובות

      שני חובות שאתם צריכים למלא בעודכם באזור: הציניקנים אמנם ירימו גבה מתנשאת אבל בקומת האוכל של הגאלרי לאפייט, על הבר של קפה מלונגו, מייצרים את אחד ה"שוקולה שו" הטובים בעיר. נכון שקצת לא נעים לחכות בתור ולשבת בתוך ההמון אבל התוצאה המנחמת שווה את זה. חובה שנייה – לעלות לקומת בגדי הרחוב של בניין הגברים בפרנטון ולקבל מנה נדיבה של אופנת גברים שמציגה פריטים קצת יותר אקספרימנטיליים של מותגים ידועים. לאחרונה הם החלו לדגום של את S.W.E.A.R , חברת הנעליים הלונדונית המשובחת ששווה תשומת לב לא מועטה.

      אם תצאו מהדוחק האנושי, כדאי לכם לעשות את דווקא דרך אזור כנסיית המדליין ורחוב רויאל, שמכיל את המעדניה המשובחת והמוכרת – פושון, ואת 'יריבתה' המוכרת פחות (ולכן דגמנו דווקא אותה) הדריארד. עוד באזור – כל מעצבי העל בהרבה פחות דוחק, אבל למעשה הסצינה המעניינת של העיר מרוכזת דווקא במארה, שכבר שנים נחשב לאזור הטוב של העיר. שם שוכנים אלו לצד אלו גלריות, חנויות ספרים אינטלקטואליות ובוטיקים של מעצבים מקומיים ומרכיבים פסיפס תרבותי מענג, שבעונה זו של השנה, הופך למענג הרבה יותר.

      המארה הנודע הופך ומקבל על עצמו מעמד שמתחרה בכבוד בסוהו. זו אחת השכונות היפות בעיר והיא מצליחה להוות אלטרנטיבה בריאה לחנויות הכלבו הדורסניות, ובדרך כל להציג בחנויות השונות מראה הרבה יותר מתוחכם, נועז ופחות מסחרי (אם כי יותר ויותר רשתות מתחילות לפתוח שם סניפים).

      המקום לרכוש בו דיסקו

      אלו שאינם רוצים להרחיק בטעם האופנתי שלהם אל מעבר למוכר, טוב שייצמדו אל רחוב פראנק בורז'ואה שחוצה את המארה ממזרח למערב. לאחרים, שרוצים להפיק מפריס קצת יותר, כדי שיתמקדו ברחובות המארה הבאים:

      רחוב du temple מאכלס המון חנויות סיטונאיות זולות ומעניינות לאקססוריז – החל מתיקים, צעיפים, תכשיטים (והמון מהם) שמזמינים להיכנס אליהם למשך שעות. עוד ברחוב זה תמצאו גם חנות אאוטלט קטנה של המותג הצרפתי המעולה זודיג וולטייר, שמבססים את מקומם כאחד הלייבלים הצעירים המעניינים של העיר.

      במארה תוכלו לגלות גם את רחוב בורז' טיבורז' הקטן והציורי. חוץ מחנויות של מעצבים עצמאיים יש בו סניף של מעצב נעלי הגברים ז'אן בפטיסט רוטארו, שמציג נעליים שבאמת אי אפשר למצוא בשום מקום אחר - החל מנעלי דיסקו גבוהות פלטפורמה, עד לנעלים בדפוסי נחשים וכלה גם בדגמים יותר רגועים ומוצלחים מאוד. למרות שחלק גדול מהדגמים מוגזם ויקר, העשייה שלהם מוקפדת וניתן להעריך את התפיסה האסתטית הפרועה של המעצב.

      נעלי סירה ב 2- מעלות

      הדבר החם הבא כבר לא קשור אל אופנה, אך בהחלט קשור אל אסתטיקה משובחת. ב- grand palais העלו בחודש האחרון תערוכה של הצייר גוסטאב קורבט, אחד ממיסדי הזרם הריאליסטי בציור. התערוכה משוכנת במוזיאון המרשים שצופה אל השאנז אליזה ושדירת מונטיין (רחוב הבית של כל מעצבי העל – אם אתם שם כנסו לראות את החנות המופלאה של מארני).

      פריס מוכיחה פעם אחר פעם כי היא לא אופנה אלא היא על זמנית ורלוונטית תמיד. גם בתקופה זו, שנראית לפעמים מטורפת וחסרת פרופורציות, היא מצליחה להתעלות ולפזר בנדיבות מהקסם שלה, ולהוכיח אחת ולתמיד כי למרות שבכל פעם מנסים לקחת ממנה את הכתר, היא תמיד נשארת המלכה האמיתית של האופנה. בסופו של דבר איפה תמצאו נשים שמטופפות בנעלי סירה פתוחות בקור של 2- מעלות רק בשביל להיראות טוב?