וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קול ששון וקול שמחה

לירוי שופן

26.12.2007 / 8:20

דיוויד ששון, כבר לא רק מעצב החולצות החביב על אברי גלעד, כי אם הראש שמאחורי קריאטיביות וחייטות שלא שכיחים פה

נדמה שאחד ממעצבי בגדי הגברים המוצלחים בשטח לומד להתרגל לאור זרקורי התקשורת. אחרי שעבר שנים לא מעטות על תקן סרבן ראיונות כרוני ("בטח הזהירו אותך לפני שבאת לדבר איתי" – אכן כן), מתחיל דיוויד ששון מהמעצבים הגנדרנים והמוקפדים בתל אביב, להתחיל להנות מהפומביות.

לכבוד קולקציית חורף 2008 הוא פצח בשורת מהלכים בעלי נוכחות. צילומי הקטלוג החדש הם מושקעים ומגובים באתר ובפרסום בהיקף רחב יחסית למעצב עצמאי. חוץ מהם ששון גם הזמין צלמי אופנה וסטייליסטים להכין לתערוכה שאצר, צילומי אופנה שממחישים את האופן שבו הם רואים את הגבריות הישראלית נכון לכרגע (פרוייקט יפה עם שני שיאים לשני כיוונים: תמונה אחת היתה דומה מדי ללוק שנראה בתצוגת אופנה של חברה אופנה גדולה. תמונה אחרת צונזרה בשל איבר המין החשוף של הדוגמן).

העיצובים של ששון שהם מעיזים, ויטליים ומחושבים, ביססו להם מקום של כבוד בזירות הנכונות. אברי גלעד הוא כניראה הלקוח המפורסם הכי נאמן של דיוויד ששון. ליאור אשכנזי לובש בגדים של המעצב בסרט הצרפתי-ישראלי שהוא מצטלם אליו לצד ז'ראר דפרדייה ופאני ארדן. ובמהלך השיחה שלנו נכנסת לחנות היפה של המעצב, כרוח סערה, מלבישת הטלנובלה "בובות" כדי לקחת סטים חדשים.

דנדי מטורזן

ששון עיצב עבור נשים עד שנת 1998 ומאז הוא מעצב בלעדית לגברים ושמח על ההחלטה. "אנחנו חיים במקום שבו תחום אופנת הגברים הוזנח ונמצא בשליטה בלעדית של רשתות שממחזרות את אותו המוצר. באופן כללי, יש הרבה מה לעשות בנושא החייטות כי כמעט אין עבודת חייטות ראויה בארץ". הוא מאמין בעבודה ברמה גבוהה ובהיקף עשייה מצומצם יחסית. לשאלה האם הוא מעוניין לפתוח רשת הוא עונה בהחלטיות ש"ממש לא".
לששון שתי חנויות בתל אביב ובגדים שלו נמכרים בחנויות שונות ברחבי הארץ. שתי חנות נוספות שלו מתוכננות להיפתח במרכז תל אביב.

איכות הבדים ואיכות התפירה של בגדי המותג הם גבוהים במיוחד. חליפות כמו שלו כמעט ולא עושים בארץ, ביחס לרוב מעצבי הגברים שמייצרים קולקציות "פר'ה א – פורטה". הקווים שמאפיינים את הסגנון שלו הם קלאסיים יחסית. הגזרות צמודות (עדיפות ברורה ללקוחות תמירים ורזים), התמה הכללית היא לא אולטרה חדשנית אלא כזו המחשיבה יותר נגישות ופרקטיות.

בחנות בגדי קז'ואל ופריטים בקו מחוייט. הקו המחוייט נשען על חליפות בהתאם לרוח האירופאית העכשווית ואילו קו הקז'ואל הזכיר לי בעיקר דנדיות מטורזנת של שנות ה-70. העונה הוא השיק את קונספט ה – TAILOR MADE עם אלמנטים מעולם החייטות. בעיניו זה שוס העונה. "הכנסנו לבוש מחויט ב sport wear".

צבעים בוהקים שימשו לו כהשראה מרכזית העונה. הוא עושה שימוש מסיבי בנגזרות הצבעים המטאליים, במיוחד בקו המחוייט, שמעניקים תחכום וחדשנות או במילותיו: "הבאנו את העתידני", קונספט שנראה באופן מסיבי על מסלולי התצוגות של מעצבי העל, ואצלנו עדיין לא תפס תאוצה מספקת. כך, חליפה אפורה וצרת כתף משתדכת לחולצה בצבע מבריק או אל מעיל כסוף ודרמטי.

הקו יומיומי מאופיין דווקא בצבעוניות רכה יותר – חום, ירוק בקבוק, כחול וסגול. השילוב של הגזרות הסמי מחוייטות עם המון עיבודי 'סטון ווש' יוצר מראה אורבני ווינטאג'י לפרקים.

כשששון נשאל על הפריט שהוא הכי אוהב העונה, מסתבר שאנו חולקים את אותה אהבה. מדובר באחד מהפריטים המוצלחים שנראו במגרש העשייה המקומי: ז'קט רוכבים קצר ושחור מבד, עם רכיסת רוכסן כפולה ודשים בולטים; נועז במידה שלא תהפוך אותו למשעמם בעוד שנה, עשוי היטב, מחמיא ובעיקר בעל שיק בלתי מתאמץ.

מהקולקציה המחויטת הוא גאה בעיקר על חליפה שהז'קט שלה זכה לרכיסה כפולה – עניין די נדיר שהיה נפוץ בסוף שנות ה-70, ולאחרונה נצפה רק בקולקציות קיץ 2008 של גדולי המעצבים. הגרסה של ששון עשויה לעילא ומקדימה את זמנה – תפורה היטב לפי קווי הגוף, הדשים קוצצו באופן מודרני (מהלך שאינו מקובל בחליפות השמרניות) וגם אורך המכנס שומר על הקו המקובל בשנים האחרונות.

מי פה המאסטרו

הנקודה החלשה היא קולקציית הדנים שאמנם קשורה הדוקות לאופנות העכשוויות (צרה וכהה) אך יוצרת רושם שעיבודי הבד קצת נופלים ברמתם משאר הקולקציה ושבאופן כללי הם זכו לפחות תשומת לב. בשיחה משתתף באופן פעיל גם יד ימינו של ששון (יש לו שניים), אדוארד היפק (השני הוא סיימון אלול). נדמה כי השניים מתואמים לחלוטין בכל הקשור לענייני העבודה, כאשר ששון הוא אחראי הראשי ליצירה המתקבלת ואילו היפק לסטיילינג. עם זאת, כשמדברים איתם על הגבר הישראלי, צצים פערים. היפק טוען בתוקף כי הישראלי דובק באופן אובססיבי בהרגלים ישנים וקשה לו לקבל קווים עיצוביים חדשים, וכי אפילו בתל אביב לא נצפית פתיחות, רף אסתטיקה גבוה והבנה באופנה שמאפיינים מטרופולין הגון. לעומתו ששון מציין כי הישראלי מתקדם במהירות ואפילו מאמץ מראה מחוייט בהרבה מזה שהיה מקובל בשנים אחרות, אך מודה כי שינויים (כמו הוספת דיטיילים או אפילו קיצור דשים בחולצות מחוייטות) צריכים להיעשות "מהדלת האחורית" כדי שהלקוח ירגיש שהבגד באמת פרקטי. כך תוספות אקסטרווגנטיות שונות מוצמדות לבגד אך ניתנות להסרה בטריק מוצלח.

והטיפוס? מסתבר שהבחור נחמד ולא סרבן תקשורת מתנשא ("אני לא בורח כי אני רואה שבאת לדבר על הבגדים ולא על שטויות אחרות"). הוא אחד הבודדים בארץ שעדיין מייצר בארץ ומספק תשובה הולמת (ועשוייה היטב) לגברים שרוצים לבוש מחושב אך לא מוקצן מידי. כששואלים אותו לבסוף – אם היינו מכריחים אותו להתלבש אצל אחר הוא עונה בלי למצמץ "אצל איזק ואצל דורון אשכנזי המאסטרו".

מחירים לדוגמא:
חליפות 3500 ש', מכנסיים 699 ש', ג'קטים 1450 ש'

שינקין פינת מלצ'ט ודיזינגוף 170 תל אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully