לא מזיז את האשכים

דוגמנים מסורקים, שריריים, מרוטים וצחי עור עם בגדי-ים קטנטנים וחולצות עמוקות מפתח. מתי דולצ'ה וגבאנה יתחילו לגוון?

לירוי שופן
03/01/2008

במשפט הבא אני הולך לשחוט פרה מוזהבת ולו רק כדי שתביטו מחדש על אחד מהמוסדות הגדולים של העידן הזה, בעולם האופנה. ובכן, הגיעה העת לומר, על אף הסטטוס הרם שלהם, דולצ'ה וגבאנה כבר מזמן אינם עושים אופנה טובה – וקולקציית קיץ 2008 שלהם לגברים מצביעה בדיוק על הנקודה הכואבת הזו.

על פניו, יש בקולקציות שלהם כמעט הכל: הן יוקרתיות, תפורות היטב, מלאות באווירה שיקית ומנצנצת, ואפילו תג המחיר שערורייתי כנדרש. עם זאת, נדמה שכבר מזמן איבדו שם את הנשמה לטובת מכירות גבוהות, וכי האג'נדה נזנחת, עד שהקולקציה הנוכחית לקיץ 2008 פשוט לא מגיעה לרף של מעצבי על אחרים.

נכון, אי אפשר לקחת מבית האופנה האיטלקי את יצירת פריטי האייקון כמו בלייזרים מקטיפה, מכנסיים נמוכים וג'ינסים המרוטשים לעילא. יותר מכך, במשך שנים לא מעטות הם משכו את קו אופנת הגברים העילי למקומות רעננים, עם נגיעות ספורטיביות לרוב ודחפו למראה כללי מהוקצע וסקסי ובכל קולקציה. גם בקולקציה זו ניתן למצוא פריטים טובים. יחד עם זאת, נדמה שהם פשוט לא מצליחים לנסח שום דבר חדש.

תחת זאת הם ממשיכים לאשר מחדש את כל הערכים הגבריים המוכרים והמצ'ואיסטים, לעולם לא קוראים עליהם תיגר, ויוצרים בסופו של דבר, מראה שאולי נראה טוב, אך הוא חסר כל אמירה או התבוננות חדשנית על הדמויות שהם מנסים ליצור.

לעולם הדוגמנים שלהם יהיו מרוטים וצחי עור, שריריים במידה הנכונה, עם שיער שמסורק באדיקות – כאלו שנראים כמו כל קלישאה ליופי מיינסטרימי, בלי קשר לקולקציה שהם מציגים. גם בקולקציות החורף (ובמיוחד בקיץ) תמיד יהיו בגדי ים קטנטנים וחולצות עמוקות מפתח, מכנסיים צמודים והמון פריטים הנושאים את שם המותג בגודל פונט חסר פרופורציות.

לא שזה רע, זה פשוט לא מעניין: הם לא משתמשים במדיום האופנה כדי להביע איזושהי זווית ייחודית על העולם רק מנסים למכור לנו עוד ועוד מאותן קטגוריות של יופי ואסתטיקה שכולנו מכירים מתמונות מרוטשות בעיתון, ומאמינים בכל ליבנו שככה צריך להראות. נדמה שלעולם הם לא יעיזו לחצות איזשהו קו גבול ולהציג את השנוי במחלוקת.

מכנסי צניחה. תרתי משמע

קשה אפילו לומר מה הייתה ההשראה לקולקציית קיץ 2008 כי היה בה כמעט מהכל. אם נתחיל מקולקציית החליפות אז הן עדיין צרות, מחמיאות ובעלות בלייזר של עד שני כפתורים, אך חסרות כל ייחוד. זה ממשיך עם מכנסיי ג'ינס שאמנם זכו לגזרה גבוהה אבל הם לא מחמיאים במיוחד.

היו גם חולצות מכופתרות עם דיטיילים צבאיים בקשת צבעים כהה ושילובים של ווסטים עם חולצות טי חלקות. פסגת התצוגה הייתה אמורה להיות מכנסיים שהעניקו להם נפח על ידי כיווצים, קשירות וכיסים. במקרה הטוב זה הזכיר מכנסיי צניחה, במקרה הפחות טוב זה פשוט נראה עמוס מידי ויצר מראה של רגליים לא פרופורציונליות לפלג הגוף העליון.

את ההוכחה הניצחת למוטיב ההעמסה החוזר רואים גם בשידוך לא ברור בין צעיף לבין חולצות קצרות או אפילו לבגדי ים בהדפס טרופי. לסיכום – כשלעצמם הפריטים נראו טוב, אבל בולט בחסרונו קו מגובש או עשייה יוצאת דופן, וחבל.

הדבר האמיתי

למזלם, ההצלה של קולקציית הקיץ מגיעה דווקא מכיוון הקו המשני שלהם - D&G הקו הצעיר והזול יותר של צמד המעצבים (אם נעליים ב-400 דולר נשמעות זול יותר) שנמכר גם בארץ בסניפי רשת פקטורי 54. באופן מסורתי הקו המשני מקבל בדרך כלל מעט פחות תשומת לב, כי רוב העבודה היצירתית נעשית במגרש המרכזי, והקו המשני נמצא שם כדי לספק תאוות כלכליות.

אך הנה התהפכו היוצרות ובמותג D&G מספקים מנה נאה של קולקציה מגובשת והרבה יותר מוצלחת מזו הקודמת. המוטיב המרכזי פה היה פאנקי ואגרסיבי לפרקים, והתאפיין בשילוב בין פריטי לבוש קשוחים של חבורות שוליים רוקריות לבין אלמנטיים נאיביים כגון סמל "פיס" רחב מימדים או תמונות של דובון צעצוע. בפער שבין המוקצן לילדותי נוצר טוויסט מלא הומור המודע לעצמו ושובר את הרצינות הכללית שאפיינה מעצבים אחרים שהשתמשו בהשראות מסוג זה.

קשת הצבעים מורכבת באופן בלעדי משחור, לבן, בז' ונגיעות כסופות. ונצפו מגוון פריטים מעולים כמו ז'קט אופנוענים בבז' מכובס עם כמות עצומה של ניטים, מכנסי ג'ינס מעובדים עם זריקות צבע בולטות; טי שירטים וגופיות עם מפתח עמוק ומעוגל עם דפוסים נאיביים; מכנסי עור ומכנסי קרגו עם רוכסנים על צד הירך; וכמובן – קולקציית נעליים מעולה ששילבה בין סנדלים רומאיים לסניקרס כסופות בעלות לשון גבוהה במיוחד.

נראה שזה המקום שבו יכול צמד המעצבים להשתולל, לקחת את עצמו פחות ברצינות ולא לענות לציפיות של הקהל הנובוריש שגיבשו סביבם.

לא שכאן אין בעיות - אולי היה כדי להשתמש בדוגמנים עם מראה קצת פחות בנאלי, הגזרות אינן מחדשות מספיק ועדיין קיים מינון גבוה מידי של לוגואים טיפשיים. ובכל זאת, ניראה שעל דולצ'ה וגבאנה עובר משהו דומה למה שמאפיין את מארק ג'ייקובס: לפעמים אופנת רחוב מוציאה ממך את הדבר האמיתי.

להשיג בארץ בפקטורי 54.

  • דולצ'ה וגבאנה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully