כיף באנדרגראונד

תרבות הנו-רייב (Nu-Rave) מגיעה מלונדון. את הצליל של מוזיקת הנו-רייב ניתן להגדיר כשילוב של גיטרות אנרגיות רוקנרוליות עם אסתטיקה רייבית ונוסטלגיה לאווירת האקסטזי של תחילת שנות התשעים. כזה שעושות להקות כמו ה-Klaxons. סגנון האופנה של תרבות הנו-רייב הוא מיקס משוקשק עם נטייה לגרד קצוות, לערער מוסכמות מגדר, ולבטל תפישות קיימות לגבי שילובי צבעים, הדפסים ושילובי אביזרים.

אופנת הנו-רייב היא אופנת רחוב שמקבלת השראה מיוצרים מתחומי הפופ ארט ומכוכבי מוזיקה ורוק מההווה והעבר שהיו לסמליי סטייל עולמיים כמו דיוויד בואי, ביורק, מדונה ועוד. מעוררי השראה נוספים של הסגנון הם כוכבי קומיקס וגיבורים של סרטים וסדרות מצוירות, כמו אקס מן, פלוקיד ועוד. ההשראה מגיבורים מאויירם היא זו שמביאה לרחוב צבעים וגוונים שרואים יותר על עבודת נייר ומחשב מאשר על בגדים.

מתלבש נו-רייב אמיתי יבוא בטי-שרטים בסגנון טוניקות בצבעי גלידה, ילבש את קשת הצבעים שבין ירוק זוהר ועד לוורוד מסטיק, ולא יחסוך בנצנצים והדפסי נגטיב. בכלל הדפסים צבעוניים או בשחור ולבן הם רצויים בהחלט וכמובן גם מכנסי סקיני צבעוניים. אבל לא כאלה שמוצאים ברנואר-מן, אלא כאלה שמוצאים בחנויות יד שנייה, בחנות שיין בכיכר מסריק (ת"א) או ב-
H&M.

כמובן שאקססוריז הם מרכזיים במראה הנו-רייבי המושלם. רצויים פה כל עגילשרשרתצמיד בצבעי גלידה זוהרים בצורות של שפתיים, פפיונים, דינוזאורים או כל עיצוב משונה שתרצו. מה שבא פה טוב זה גם ותוספת של עניבה כאן ושלייקס שם.

משקפי שמש או משקפי ראיה לכאורה, הם טובים ומשתלבים כאן ובלבד שיגיעו בעיצוב וינטאג' מימי סבא וסבתא או בעיצוב שיראה כמו משהו שנשלף ממגירה של אקס מן.

התספורת היא בנוסח הפוסט מילניום - כרבולת או בלורית שנוזלות קדימה או הצידה וכיוון כללי של סופט פאנק. תספורות אולד סקול של חנונים מבית ספר בבוסטון מתקבלות גם הן בברכה בקרב מביני עניין.

לנערים/גברים היותר אמיצים מביננו מומלץ להופיע למסיבת אנדרגראונד עם טייטס סגול או זהב, למען שבירת גבולות המגדר (שזה אישיו כאן) וכי זה מגניב ברמות.

ישנה קהילה שקיימת בתל אביב - קבוצה של אנשים שמתרחבת לאט לאט. אנשים שכן מעיזים ומבטאים את הצורך בלהשתדרג למשהו יותר מעניין מטי-שרט וג'ינס של קסטרו. אך לעומת ערים מרכזיות בחו"ל למשל טוקיו או לונדון, בהן אפשר לראות אנשים מסוגננים באופנה ניו-רייבית בהרבה מקומות ורחובות, ובעיקר בחוגים של מעצבים עצמאיים, אמני גרפיטי, ואנשי מוסיקה אלטרנטיבית, בארץ הקהילה מצומצמת האנדרגראונד התל אביבי הוא כרגיל אנדרגראונד אבל קיים, נוכח, שורט ומתפתח.