אם הוזמנת לנשף בלוקסמבורג

לאחר שהתנסה בעבודה באירופה בין השאר עם מעצבים בינלאומיים ידועי שם, התיישב מעצב האופנה שרון פייביש בכיכר דה-שליט בהרצליה פיתוח ותקע שם דגל. הכל דופק ולא נראית סיבה אפשרית שתזיז אותו משם.

בילדותו באשדוד, לא התיישר פייביש בתלם. כשכל הילדים הסיעו מכוניות צעצוע במורד האספלט והכורכר, הוא ישב והלביש דובונים ובובות. לצבא הוא לא רצה ללכת אבל התגייס בכל זאת ואפילו סיים בהצלחה את השירות. ואז יום אחד, ראה בטלוויזיה תצוגת אופנה של לקרואה. “ברגע שראיתי את התצוגה הזו, הבנתי מיד שזה מה שאני רוצה לעשות. לעבוד עם לקרואה". לא פחות.

בעידודה של אמו, נסע לפריז ונרשם לאקדמיה האמריקאית במגמה לעיצוב אופנה. “ביום הראשון של הלימודים, לקחו אותנו לתצוגת אופנה של ולנטינו במסגרת שבוע האופנה שנערך בעיר. כמעט התעלפתי כשראיתי מול העיניים את קלאודיה שיפר ונעמי קמפבל. לא האמנתי שזה קורה לי. יותר מזה, כשיצאנו משם, צילמו בפלאס דה לה קונקורד פרסומת לפפסי עם לינדה אוונגליסטה והכלה בתצוגה של ולנטינו היתה שרון סטון. זה היה יותר מידי בשבילי. חשבתי שאני בחלום. כל מה שראיתי עד לאותו רגע בטלוויזיה בלבד, היה ממש מולי ויכולתי לגעת בזה. מיד הבנתי שאני אכן במקום הנכון".

במשך תקופת הלימודים לאורך כל ימי הלימודים הנחה את שרון חלום אחד: לעשות סטאז' אצל לקרואה. החל משנת הלימודים הראשונה ניסה, בתיווך בית הספר, להגיש תיק עבודות כדי להתקבל לבית האופנה הנחשק. זה לא הלך. “העיצובים של לקרואה הם כל מה שמעורר אצלי את הרצון לעשות אופנה. נכון שהבגדים שלו לא תמיד לבישים אבל הליריות שלו והמתח שקיים אצלו בין אומנות לאופנה ריתק אותי".

בשנה השנייה ללימודים, הוא החליט שהוא לוקח את תיק העבודות שלו ופשוט ניגש ללקרואה בעצמו. “נכנסתי ואמרתי 'עד שמישהו לא ניגש אלי ומביט בתיק העבודות שלי, אני לא עוזב את הבניין' ישבתי שם בערך 4 שעות. כשראו שאני באמת לא מתכוון לצאת משם, ניגשו אלי, הסתכלו בתיק העבודות ולקחו אותי לסטאז'.

"שלושה סטאז'ים עשיתי בסוף בלקרואה. רמת הציפיות שלי מהמקום הייתה מאוד גבוהה ולשמחתי לא התאכזבתי. לקרואה הוא אישיות שעוד לא נתקלתי בכזאת. הוא לא אדם רגיל. כשמדברים איתו, מרגישים שמדברים עם אדם בעל ידע יוצא מן הכלל עם ראייה יוצאת דופן ובנוסף הוא איש נעים. אף פעם לא ראיתי אותו כועס או מתפרץ או מבולבל. הוא מאוד נעים הליכות ונחמד שזה לא טריוויאלי. הרבה מעצבים אחרים הם בעלי אגו נפוח ומרשים לעצמם לצעוק ולצרוח על כל מי שעומד סביבם. אצלו, תרחיש כזה לא יקרה לעולם”.

בזמן שכל הסטודנטים האחרים יצאו לחופשות קיץ, היה שרון תר אחרי סטאז' נוסף. כך קרה שהספיק לעבוד גם בבית האופנה של אוסקר דה לה רנטה, בבית האופנה Carven ואצל אנג'לה טראלאצי.

למה חזרת לארץ?

"חזרתי בעקבות האהבה. שום דבר לא שווה כשהרגש נטול אהבה. אנשי אופנה עובדים עם המון רגש ואם זה לא בא מהמקום הזה, אז גם הבגדים לא נראים טוב. ועוד להיות נטול אהבה בפריז, זה בכלל סוג של מזוכיזם. זו עיר כל כך רומנטית שמזכירה לך כל רגע שצריך לאהוב”.
בן זוגו של שרון הוא עורך דין. שרון קורא לו "בעלי" ומסביר שבגלל מקצועו אין מצב שיעתיקו את מגוריהם המשותפים לפריז "ללמוד עכשיו את החוק הצרפתי ייקח לו איזה שנתיים אם לא יותר. זה לא ריאלי מבחנתנו".

האהבה העצומה הזו (ומעוררת הקינאה), השאירה את שרון בישראל. פעמיים בשנה הוא טס לספרד ומעצב את הקולקציה של MODEL NOVIAS, בית האופנה השלישי בגדולו בספרד לשמלות כלה. לפי שרון, ספרד היא מהמדינות המובילות בתחום אופנת שמלות הכלה. השמלות שהוא מעצב עבור MODEL NOVIAS נמכרות גם חנות בכיכר דה שליט לצד דגמים של שמלות ערב שהוא מייצר כאן בארץ.

שותפתו של שרון, מאיה, היא סטייליסטית. בעבר היתה הבעלים של חנות ברעננה ומכרה בה בגדים מיובאים דרך קטלוגים וציורים בלבד. גם היום, בחנותם המשותפת דרך העבודה היא כזו. ההזמנות נעשות דרך רישומים. שרון יושב ומצייר את הדגם הרצוי ולאחר שבועיים כבר נמצא בגד בפועל, שאותו מודדים ואז עורכים את התיקונים הנדרשים. יש לשניים הרבה לקוחות מחו"ל שמזמינות בגדים דרך הטלפון בעקבות איור אופנה שנשלח אליהן בפקס.

“התהליך הזה של הזמנה בטלפון עובד עם לקוחות שאנחנו כבר מכירים את מידות הגוף שלהן, את הטעם ואת ההעדפות שלהן. היכרות ראשונית תמיד עדיף לערוך פנים מול פנים". הם מסבירים.

השמלות של שרון ומאיה נמכרות במחירים הנעים בין 8000 ש"ח ויכולות להגיע גם לסכום של 30,000 ש"ח. תלוי בעבודה הנדרשת ובבד. בחנות, הראו לי למשל שמלה העשויה מ-240 מ' בד שעבדו עליה לא פחות מ-180 שעות.

"מאיה קיי שרון", חבצלת השרון 36, כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח. טל: 09-9517770.