יצאו מההלמוט

קושיה: אם הלמוט לאנג פרש מבית האופנה שלו, איך ממשיכים לנצל את המותג החזק שבנה? אחרי שנות בילבול באו פתרונים

לירוי שופן
08/01/2008

מקובל בעולם האופנה שמעצבים שייסדו בית אופנה על שמם, לעיתים יוצאים ממנו בעוד שמם ממשיך להתנוסס על הבגדים בלי שהיעלמותם תודגש באזני הלקוחות. במקרה של הלמוט לאנג התהליך נעשה בצורה קצת אחרת; המעצב האוסטרי שנחשב לאחד ממעצבי גל המינימליזם הניו יורקי של סוף שנות התשעים, הפך לסיפור הצלחה זמן לא רב אחרי שעבר לסוהו ב-1997.

ההצלחה של הלבוש החמור והצבעים האחידים והרציניים שהוא דחף בכוח, היתה גדולה וכמה מהפריטים שלו, למשל המכנסיים הגבריים השחורים והמפורסמים שבלטו אז מאד בנוף הכללי של מכנסי באגי בהירים, או הג'ינס הבסיסי שלו, הפכו לאייקונים שמזוהים איתו. כל זה הספיק כדי שבשנת 1999 תקנה חברה פראדה 51% מבית האופנה של לאנג.

כרגיל בסיטואציות מסוג זה, כאשר השליטה הכלכלית אינה בידיו של המעצב, וקיימים פערים בתפיסה האסתטית בין הקודקודים השונים, הדרך לפיצוץ עוברת במסלול המהיר. ואכן, עם השנים צומצמו הפערים בין הקו של פראדה לזה של לאנג שב-2005 עזב המעצב את בית האופנה שלו עצמו.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר

טריק יפני

אך מסתבר שלא רק למחזות זמר מברודווי יש RIVEVAL. אחרי שהחברה הלא פעילה נקנתה מפראדה על ידי חברה יפנית אחרת, הוחלט בבית האופנה "הלמוט לאנג" להעלות קולקציית קיץ 2007 עם קבוצת מעצבים ניו יורקית, שבחרה לעצב ברוח לאנג אם כי בלעדיו.

בתחילה הדבר נראה כטריק שמטרתו לסחוט את שם המותג עוד קצת (זה הרי קל יותר מלהשיק מותג חדש) והקולקציה הראשונה באמת לא היתה יוצאת דופן. אמנם חזרו לקווים הבסיסיים של המותג, והחיו את גזרת המכנסיים המחוייטת והצרה, אך לא נראתה עשייה באמת מעניינת.

רק שעם חלוף העונות והקולקציות, נראה שקיבלו שם מספיק ביטחון עצמי ולקיץ 2008 קולקציית הלמוט לאנג היא מופת של עבודה מגובשת, עשוייה היטב ובעיקר כזו שעונה על התמה הלאנגית בפרשנות מעודכנת.

לא משעמם

הקו העיצובי הנשי נשען ברובו על לבוש פורמלי ומחוייט שהוסב לקז'ואל מתוחכם ונקי. הפריטים ששבו אותי הם חליפה בגוון אפור מתכתי שצוותה לחולצת טי בירוק חיוור; גופיות כותנה במפתח חזה מתוחכם וחלצת מעטפת בשחור מטאלי שנקשרת בסרט סביב המותן. צבעי המפתח הם שחור ולבן כמתבקש, עם נגיעות מוצלחות של ירוק, כחול ומעט בז'.

הגברים זכו פה לפרשנות קצת יותר מעוררת. הסכנה הגדולה בנקיטת קו מינימליסטי היא שבגדים בסגנון זה יכולים להפוך בעשייה לא נכונה למשעממים. רק שכאן השכילו המעצבים לשבור כמה פינות כדי להכניס זווית ראייה מקורית ללבוש שאמור להיות יומיומי לטיפוסים אורבניים.

קחו למשל את המכנסיים השחורים עם המנג'ט סביב השוק; את הגרסה המוצלחת לסוויטשירט עם קפוצ'ון רחב מימדים שנמצא סביב כל הצוואר ברישול; או את הטי שירטס מבד כותנה רך שלהן מפתח צוואר מעוגל ורחב יחסית ומגוון של מעילי גשם קלים עם מרחבים בלתי נגמרים של שיק בלתי מאמץ.

ניראה שסוף סוף הבינו בבית האופנה שלא צריך לעשות את הלמוט לאנג עוד פעם, אלא צריך לעשות הלמוט לאנג של עכשיו. לקחת את ההשראה שלו שמקדשת את המודרניות, העשייה הקפדנית והבדים בטכנולוגיה גבוהה, ואיתה לצאת לדרך חדשה. זה הרי מה שהוא תמיד ניסה לעשות בעצמו.

  • הלמוט לאנג

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully