שדיו היפים של הגבר

אחרי שתחום אופנת הגברים נמנם בחורף האחרון בעקבות מותו של המטרוסקסואל, ניכרת סוף סוף התעוררות בבתי האופנה הגדולים לקראת אופנת חורף 2009.

לפי שבוע האופנה של מילאנו שהסתיים עכשיו והציג את אופנת חורף 2008-09 לגברים, מסתמן שהחורף הבא הולך לשני קצוות מנוגדים: סגנון אוריינטלי מול אופנה מינימליסטית בצבעים כהים ומאופקים. הפער הגדול בין הקולקציות שהוצגו מצביעות על דבר אחד: זה הולך להיות חורף עשיר במיוחד ועתיר אווירה, ועדיין לא ראינו מה מכינים לנו הצרפתים בשבוע האופנה שלהם לגברים שנפתח עוד מעט. כמובן שלא ניתן לסקור את כל התצוגות שהוצגו בשבוע האופנה האיטלקי (שמספרן מגיע לעשרות). בחרנו את הבולטות והחדשניות ביותר.

נציג הסטייל האוריינטלי הראשון הוא אלכסנדר מקווין, שהעלה את אחת מהקולקציות הטובות ביותר שלו אי פעם עם אימג'ים מהעולם ההודי, בגדי צמר צבעוניים ופסיפס מקורי ובלתי נגמר של צבעים וטקסטורות. הבסיס היה בגדי גברים קלאסיים ולהם נוספו בכל פעם נגיעות כמו סארי צהוב שחור שנכרך סביב חליפה אפורה; קרדיגן משוחרר ששוליו עטויים בפאייטים זהובים וכהנה או פונצ'ו צמרירי עם גדילים בולטים בצבע בורדו עמוק ששודך למכנסיים מחוייטים בצבע ירוק זית. גולת הכותרת הייתה שימוש נרחב בבדים ברקמות פרסיות עשירות. התוצאה הייתה מפתיעה ומעוררת אחרי גל החזרה אל שורשי הלבוש הגברי הקלאסי.

עוד באותו מתחם רעיוני, הציגה פרידה ג'אניני לגוצ'י קולקציה סקסית, אנדרוגינית משהו ועמוסה עד להתפקע בצבעוניות עמוקה ומופלאה. ההשראה הגיעה מחלקים פחות מוכרים ברוסיה, מהקוזאקים ועד הצוענים.

הדוגמנים צעדו, מושחרי עיניים, כשהם לבושים בהמון קטיפה. מותניהם היו עטויים במטפחת מטבעות מצלצלת, הגזרות של ג'אניני היו צרות, המכנסיים ישרים והמותן מודגש. פרץ הצבעים של הבגדים בתצוגות נבלם במגפי רוכבים כבדים, והבריקו גם הכמויות הגדולות של האקססוריז המצלצלים.

כריסטופר ביילי, המעצב המדהים של בית האופנה הבריטי ברברי פרורסום, הצליח לעשות את קולקציה שנופלת בדיוק בין הפרובינציאלי למאופק. אחרי שהשתולל בצורה בלתי רגילה בקולקציית קיץ 2008 שלו, מה שהוביל אותו העונה, היה סגנון שהוא הכלאה בין בוהמיות אנגלית, כפרים בריטיים מרוחקים ומראות שלכת. הבמה כוסתה בהמון עלי שלכת והאפקט היה מהורהר ונוגע. המראה נותר בריטי לחלוטין –כובעי אוליבר טוויסט, מכנסים מחוייטים בגזרה צרה ומתרחבת מעט, בדים משובצים והבלחות מדודות של זהב.

הרשימו במיוחד החלקים העליונים- החולצות, הקרדיגנים הצמריריים, והחולצות המכופתרות עם שפע אפליקציות, ואפילו שימוש נכון ומדוייק בבדים דמויי מקרמה. ביילי לא המציא שום גלגל, אבל שילובי הצבעים והפריטים הפכו את המראה למשהו יוצא דופן. ככה קז'ואל מוקפד צריך להיות – עם כל האטיטיוד והאווירה.

נציג המראה המאופק הגיע שלא בהפתעה מבית האופנה האמריקאי קלווין קליין (שפועל בלי קלווין קליין עצמו). איטאלו זוקילי, המעצב הראשי של הקו העילי של בית האופנה הנודע יצר קולקציה שמתכתבת עם המורשת של קליין עצמו, והציג לעולם מראה חמור סבר, עם גזרות גבריות מעולות וגוונים של אפור מתכתי וכסופים פה ושם. יחד עם צבעים טבעיים כמו בז' , כחול וירוק.

הטופים אצלו היו נקיים יחסית אך המכנסיים זכו שוב ושוב לתיפורים שונים שהדגישו את החיתוכים שהרכיבו אותם. המראה שהוא בנה תעשייתי, עתידני, נקי ומאוד מאוד קר. העבודה שלו יכולה להיראות מעט משעממת, אך כשמתבוננים על הקולקציה כשלם אפשר להבין את המהלך שניסה להשיג, חבל שלעתים הוא נראה פשוט מדי.

נסגור עם אהובת הקהל, מיוצ'יה פראדה שבחרה בעונה הזו לעסוק במיניות הגברית ונתנה פרשנות חדשנית ורדיקאלית על ידי הסבה של פריטי מפתח נשיים אל הגרדרובה הגברית. החליפות זכו לבלייזרים קצרים בעלי רכיסה כפולה אך ללא כפתורים לחלוטין, גופיות קצרצרות נלבשו על החולצות המכופתרות ונראו כמו כחזיות וגזרת המכנסים עלתה גבוה ושמרה על רגל צרה יחסית.

השיא היה שמור למכנסים כסופים שעלים נלבשה מעין חצאית טוטו קצרצרה. גם קשת הצבעים המסורתית נשברה מספר פעמים בחליפות בצבע כחול רויאל או אדום בוהק. הגבר של מיוצ'יה כבר כמעט ולא נראה גבר בכלל. זה כבר לא מטרוסקסואל, זו התגרות אופנתית של ממש.