פאסון בריח קרואסון

עוד לא הספקתי להתאושש משבוע אופנת הגברים של מילאנו שננעל בשבוע שעבר, וכבר נפתח שבוע האופנה בפריס, ב-19 בינואר. חלק מן הקולקציות שהוצגו בו היו משובחות וסחטו קריאות התפעלות, חלק אחר היה אף יותר משובח. אם חלק גדול מהמציגים בשוע האופנה של מילאנו, התעסק עם אלמנטים עממיים כאלו ואחרים ששולבו באופנה עילית, הרי שהעמיתים שמעבר להר הביאו נקודת מבט חדשה על המראה הגברי הקלאסי והפכו אותו ללא קונבנציונלי.

מתוך התצוגות שננעלו בשבוע שעבר, שלוש היו ראויות במיוחד להתעכבות עליהן מה שנעשה מיד. חוץ מהן ראויות לציון גם התצוגה המרשימה והמקברית של אן דמולמייסטר, של קום דה גרסון החדשניים, ושל ג'ון גאליאנו שהדהים כהרגלו עם מראה מגובש, מלא דמיון ועשוי כהלכה.

התצוגה של בית האופנה איב סן לורן לא הייתה החדשנית מכולן ולא הפרובוקטיבית ביותר, אבל כניראה שמדובר בתצוגה הכי טובה בסבב הנוכחי. כדאי שתתחילו לחסוך מעכשיו או למכור את עצמכם למטרות מפוקפקות באיזו פינה, משום הפריטים המדהימים שהוצגו בה, הולכים לעלות הון.

סטפאנו פילאטי, המנהל הקריאטיבי של בית האופנה, הגיע בתצוגה הזו למיצוי המושלם של החזון שלו. הוא בחר להציג את הקולקציה לא על מסלול, אלא במיצג וידאו שנמשך 7 דקות וכלל שלושה מסכים, שעליהם ריצדה דמותו של השחקן הבריטי סיימון וודס בבגדי א.ס.ל. הבחירה הזו לא הייתה מקרית. היא יצרה התבוננות מעמיקה ומודרנית בדמות שעל המסך בלי הפרעות.

פילאטי יצר כהרגלו קולקציה עם גזרות מחוייטות ומשוחררות יותר. ההשפעה שבחר בה היתה חיי הלילה של שנות השישים בפריס וניו יורק. כשפילאטי עוזב את חיבתו המוגזמת לחלקים עליונים גדולים ולא פרופורציונליים, לטובת מראה מאוזן יותר זה נהדר. הפעם הוא חזר לחליפות בעולת מכנסיים מתרחבים במראה מעט מרושל ובלטו גם קרדיגן צמר עצום מימדים שנלבש מעל בלייזר בצבע בורדו יין, מעילי צמר קסומים ובמיוחד אחד במשבצות ענק ואחר קצר בירוק דשא. כל אלה הם פשוט פריטים שמסווגים כקלאסיקה, עוד חצי שנה לפני שיצאו לחנויות.

זו הייתה התצוגה האמיתית הראשונה של דיור ללא המעצב המוערך הדי סלימן. אמנם קולקציית קיץ 2008 כבר יצאה תחת השגחתו של כריס ואן אאשה המעצב החדש, אך מפאת קוצר הזמן ואן אאשה לא הציג קולקציה שלמה וכפי הנראה חלקים ממנה נשענו על הגזרות של סלימן.

בתור אחד שבתקופה מסויימת בחייו, כמעט קעקע את שמו של סלימן, מתוך הערכה כנה ומוגזמת לעבודתו, חיכיתי בכליון עיניים, יחד עם שאר מעריצים, עורכי אופנה וכל מי שתעשיית האופנה קרובה לליבו, כדי לראות מה יעשה המעצב עם הלייבל המהפכני של העשור.

וזה נראה טוב. ואן אאשה כבר ציין במספר מועדים שהוא מעוניין לחזור לשורשי החייטות של בית האופנה, לעבוד מחדש על גזרות של החליפות וזה אכן ניכר בקולקציה, שהכילה מינון גבוה של פריטים מחוייטים, אבל הוא לא שכח כי בית האופנה גם הפך לשופר של חדשנות בתקופת סלימן ושבר אל מחוזות מעט אנדרוגינים.

הצבע השולט בקולקציה של ואן אששה היה שחור, והוצגו בה מכנסי סיגר עם פסים מוגשים מסאטן ומקטרונים עם שוליים מבריקים שהפרופורציות שלהם הוקטנו. אחת ההברקות היתה חולצה מכופתרת עם שרוולים נפוחים ונפולים, מעט גותיים, וגם מקינטוש, (שהוא מעיל הדומה לטרנץ', אבל עם רכיסה אחת, כתפיים שמוטות ואינו עשוי גברדין) בצבע ירוק אזמרגלד כהה מבד מבריק ששבר את המונוכרומטיות המועצמת. מיותר היה הבלייזר עם הציציות הטיפשיות בחלקו הקדמי.

זו לא הייתה התצוגה הטובה ביותר של בית האופנה, אך ניכר שוואן אאשה השכיל שלא ליצור לבית האופנה משהו אחר לחלוטין, אלא לשמור על המסורת. אחרי הכל הוא היה האסיסטנט הצמוד של סלימן, לא?

המעצב הבלגי האהוב, הציג בשבוע שעבר במילאנו תצוגה מהודקת ומגובשת לבית האופנה ז'יל סנדר, ובפריז הציג קולקציה שונה בתכלית לבית האופנה הנושא את שמו.

כפי שכבר כתבנו כאן בעבר, סימונס ידוע בעשייה הדואלית שלו, שאינה משכפלת את עצמה. הוא נוטה לחזור שוב ושוב אל הנעורים והבריק כאן עם בחירת חומרים וצבע המעניינת.

הוא מציג כאן את חיבתו לנעלים בעלי אימום רחב במיוחד, עם סולייה שחורגת מקו המתאר של הנעל ויוצרת כף רגל כבדה. כשהנעליים האלה מצוותים למכנסיים צרים ומקוצרים בגובה הקרסול, אנחנו מקבלים מעין "עיוות נערי" של רגליים דקיקות ופלג גוף ארוך, שהמכנסיים כאילו גדולות עליו.

סימונס הציג פריטים רבים באפור מלאנז' מדהים ולצידם קשת של צבעים ארציים, החל מאדום אדמה ועד כתום כהה וצהוב חרדל, שהשתלבו זה בזה. נגיעות הצבע בקולקציה האפורה ברובה שלו שודכו לבלייזרים מפוסלים, עם אפילקציות תפורות באותו הצבע.