פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עושה חיים בעבודה

      הסטייליסטית שלומית אלבס בטוחה שתלמידות תיכון הן מלכות סטיילינג ואוהבת לשלב בין זול ליקר. רק אל תדברו איתה על הפקות שואה

      בשביל הסטייליסטית שלומית אלבס (29) סטייל הוא סגנון חיים שלם, שאם יש דבר עוד יותר חשוב ממנו, הוא תענוגות החיים. לכן תמצאו אותה עובדת רק עם מי שכיף לה ובכלל, היא מנסה ליהנות מכל רגע בהווה. גם הליכה ברחוב, כשהיא משוריינת באייפוד שלה, היא מבחינתה קטע כייפי של החיים. את הגישה הזו היא מנסה בכל כוחה להעביר גם לעבודה.

      מבחינתה סטייל לא מתבטא בלבישת מותגים או בגדי מעצבים. לפי השקפתה, שילוב טישירט פשוטה עם מכנסי ליוויס ונעל של פראדה, הוא מראה שאוכל כל לוק מ?מותג אחר. את תלמידות התיכון של היום היא מכתירה כמלכות הסטייל וצופה שבעתיד הלא רחוק, תל אביב תוצף בסטייליסטיות צעירות, שידעו בדיוק מה הן עושות. מבחינת עבודה, אלבס מגדירה את עצמה כאקלקטית. “אני אוהבת לשלב חדש עם ישן, שמלות ערב עם פריטי קז'ואל, נגיד שמלת ערב עם סניקרס או טרנינג עם נעלי עקב אבל בקטע מאוזן ושיקי. צריך להיזהר בשילובים מהסוג הזה שלא לגלוש ללוק מצועצע".

      אלבס נחשפה לראשונה למונח סטיילינג, בטיול של אחרי הצבא לניו יורק. "יש שם סטייל בכל פינה. אנשים ברחוב מתלבשים בגדר 'אמאל'ה'. כמעט לכל אחד יש את הקטע שלו ואף אחד לא דומה לשני. ניו יורק גרמה לי להבין שסטיילינג זה מה שאני רוצה לעשות בחיים".

      כשחזרה לארץ, עבדה במשך כמה חודשים, עם הסטייליסטית סנדרה רינגלר. התקופה הזו היוותה סוג של סטז', שלאחריו יצאה לדרך עצמאית. ההפקה הראשונה, שעשתה אלבס כסטייליסטית ראשית, היתה כתבה למגזין STYLE גרמניה עם הצלם יוסי מיכאלי שחי ועובד בניו יורק, שרצה לשלב מדבר בצילומים והחליטו לצלם את ההפקה בישראל.

      היום היא מרבה לעבוד עם הצלמים גיא כושי ויריב פיין. "כשאנחנו עושים הפקה ביחד, אני יכולה להיות בטוחה שהתוצאה הסופית תצא בדיוק כפי שתוכנן. אבל בתכל'ס, מאוד חשוב שצוות שעובד יחד על הסט יבין שהמטרה של כולם צריכה להיות התוצאה, התמונה הסופית. אני לא חושבת שיש מקום לגחמות אישיות על הסט. זאת אומרת, למשל, אפשר להציע הצעות ואפשר לנסות לבדוק אותן, אבל אם מחליטים שזה לא מתאים ומחליטים לחזור לרעיון המקורי, אין כאן מקום להתעקשויות של חברי הצוות, לא משנה אם זה המאפר, מעצב השיער, הצלם או אפילו אני", היא אומרת. "ימי הצילום הם מאוד מרוכזים. יום צילומים יכול להימתח על פני 20 שעות, כבר היו לי כאלו. טבעי שבמהלכה של יממה כזו ייווצרו ויכוחים על הסט, אבל לא צריך לשבת על נקודות. ויכוחים זה חלק מהעניין וסופם שישכחו. אנשים שלא יודעים לעבור הלאה אחרי ויכוח, לא קל לי לעבוד איתם. לזה אני מתכוונת כשאני אומרת שאני אוהבת לעבוד עם אנשים שכיף לי איתם".

      אניה המועדפת

      חוץ מהפקות למגזיני אופנה בארץ ופרסומות, היא עושה גם טלוויזיה, בין היתר, הלבישה את עידו רוזנבלום ודורית בר אור בתכנית 48 שעות והיתה אחראית לסטיילינג בשלוש הפקות בדוגמניות 2. הדוגמנית החביבה עליה, שמהווה עבורה גם מקור השראה, היא אניה מרטירוסוב, "דוגמנית שהתעלפתי ממנה ובמשך כמה הפקות רצופות עבדתי רק איתה”.

      ההפקה שעשתה ל-360 מעלות בה השתתף דניאל הילפר מהתכנית "לרדת בגדול", היא ההפקה שהיא הכי גאה בה. “זה היה מדהים לעבוד איתו. הצלחנו להביא אותו למצבים שבהם הוא הסכים ממש להצטלם בעירום והתוצאה יצאה מדהימה, אני ממש מתה על ההפקה הזו".

      הפקה שהיא פחות אוהבת וממש מנסה להתחמק מלדבר עליה, היא הפקה עצמאית של גיא כושי ושלה, במסגרתה צילמו את הדוגמנית סוזאנה בלוק אפלולי. סוזאנה הגיעה לארץ כדי להצטלם לקמפיין של דן קסידי, ועוררה בכושי ואלבס רצון עז להמשיך ולצלם אותה גם מעבר לקמפיין. התוצאה עוררה בציבור קונוטציה של שואה וסחפה הרבה תגובות שליליות. אלבס מסבירה: "לי ולגיא אין כל קשר לטייטל השואתי שניתן להפקה שעשינו בשביל עצמנו. מכיוון שיצא במקרה שהשתמשנו בבגדים של קסידי, זה עורר הדים. לא תכננו בכלל ללכת לכיוון של שואה. אני לא עושה צחוק מדברים כאלה. ההפקה הזו היא משהו שאני לא רוצה להיות קשורה אליו בכלל, זה יצא מכל פרופורציה".

      על עבודה בחו"ל אלבס בינתיים רק חולמת. "יותר צריכים אותי פה", היא מחייכת, מרוצה מהנוף שנשקף מחלון דירתה הצופה אל ככר רבין והמזרקה שלה.