ליאור יציב, בת 24, גרה בדירה שכורה במרכז ת"א, עם שותפה וכלבה גדולה. היא מורה לאנגלית ועושה תואר שני בעבודה סוציאלית (את התואר הראשון עשתה בדרום אפריקה בתחומים ספרות אנגלית ופסיכולוגיה), היא שרה ג'אז כתחביב וגם מעצבת לחברות ולעצמה שמלות. היא גדלה בדרום אפריקה וארה"ב ואמנות תמיד תפסה חלק גדול בחיים שלה.
תגדירי את סגנון החיים שלך?
"פוסט מודרני, הייתי אומרת. אני נוטה לראות את הדברים בראייה אישית. לכל אדם יש את דרכו ואני מכבדת את זה. אני חושבת שגיוון זה דבר יפה שגם אפשר ללמד ממנו. אני לא מכבדת את הסלידה מהשונה."
דרגי את מידת המעורבות החברתית שלך בין 1 ל-10
"8. תמיד חשתי צורך גדול להיות מעורבת בהתפתחות של אחרים. היעד שלי הוא להיות פסיכותרפיסטית ולעזור לאנשים למצוא את הדרך שלהם. מעבר לזה, אני גם מעורבת פעילה. הייתי מורה לאומנות בבית אבות,למשל, נתקלתי שם באנשים שנמצאים במקום מאד קשה בחיים שלהם, דרך האומנות, הצלחתי לגרום להם להתמקד במשהו. המשפחה שלי היא בעלת השקפת עולם של 'לתת מעצמך', ככה גדלתי וככה אני חיה. סבא שלי היה מעורב מאד במחאה נגד משטר האפרטהייד וישב בכלא על זה. פוליטיקה אפריקאית ואפליות בעולם מאד מעניינות אותי. לאחרונה הפכתי למתנדבת רשמית בהוסטל נוער שמאכלס נערים צעירים מהעלייה החדשה מאריתראה. הם בני 12-13 ועולים לבד לגמרי, הם לא מדברים עברית ואני מתקשרת איתם בפנטומימה".
איך ואיפה נופשים כשאין כסף?
"קודם כל בבית. אני אוהבת לבלות בבית עם האומנות שלי. הרבה פעמים אני אוספת חפצים מהרחוב ועושה איתם דברים. אני אוהבת את היופי של הבלתי מושלם. וגם לטייל ברחבי העיר, זה דבר שאני מאד אוהבת לעשות, אני עוצרת להגיד שלום לתינוקות ולגורים של חיות מחמד. אני אוהבת לצלם, לשוטט ולהיקלע להרפתקאות."
וכשיש כסף, איפה מבלים?
" זה אותו הדבר מבחינתי. רק שאז אני קונה את חומרי הגלם שלי: צמר, בדים וכפתורים. לעשות טיולים בארץ זה תמיד נחמד, בירושלים, ביפו".
דברי קצת על בגדים. מה את אוהבת, איפה את קונה ובכמה.
"אני לא אוהבת להוציא הרבה כסף על בגדים בכלל, אלא אם כן זה פריט תיאטרלי ולא שגרתי. הבגדים שלי הם בעיקר מיד שנייה, שקיבלתי מהמשפחה או מצאתי בשווקים. אני אוהבת בגדים תקופתיים. פריטים מאד פשוטים משדרים את זה. חצאית עפרון, למשל, היתה סמל נשיות מובהק בתקופות מסוימות. הדגשת המותן הגבוהה דווקא, משקפת תפיסה שונה של נשיות. בעבר ההגדרות של מה יפה ומה נשי היו מאד נוקשות וזה עדיין ממשיך להיות ככה לדעתי. לדוגמה, הלכתי לאודישן בסוכנות דוגמנות כלשהי והבחורה שישבה איתי אמרה 'את יודעת שיש לנו כבר כמה ג'ינג'יות, ואת, אם בכלל תוכלי להשתתף רק בהפקות שהן יותר ווירדיות'. זה לא מראה על פתיחות בעיני. אבל זה היה לי מאד מעניין לשמוע את מה שהיה לה להגיד לי".
איפה תהיי בעוד 5 שנים?
"קשה לדעת. יש לי כל כך הרבה כיוונים שאני ממש לא יודעת. כרגע החוויה הפיזית שלי היא להישאר במקום אחד, שזה לא מה שקרה לי בשנים האחרונות. מבחינות אחרות, אני אמשיך עם ההוראה, אני אהיה בסוף התואר השני שלי ואמשיך להיות מעורבת בתחומים שונים. אולי אצליח כבר לשווק את הבגדים שלי. אני אוהבת להיות מעורבת בתחום האופנה, אם זה דרך דוגמנות, עיצוב אפנה או עיצוב בגדים לתאטרון. אני חושבת שאגיע למקומות שיפתיעו אותי".
מתלבש עליכם
ינאי יחיאל ולרה רוטר
13.2.2008 / 8:06