חתיכת קליק

לפני חצי שנה שני צלמי האפנה יריב פיין (34) וגיא כושי(35) צילמו הפקה משותפת (ל"סגנון") ואהבו את זה. חודש וחצי אחר כך הם המשיכו לעבוד לבד ואז החליטו סופית על שיתוף פעולה קבוע בנימוק ש"גם ככה התייעצנו מלא אחד עם שני בשנים האחרונות". מהראיון איתם נראה שיש פה חתונה קתולית. עולמם הפנימי דומה, השפה שלהם זהה. הם מכירים מגיל 17 כששניהם גלשו גלים בחוף הילטון. בגיל 22 נפגשו שוב ומאז הם חברים טובים. לאורך כל הראיון הם מפרגנים בלי הפסקה אחד לשני ומדברים על הקשר הטוב בינהם. אם עברתם שבוע קשה של חשדנות ויאוש מהבריות הרעות והמציקות שמסביב, בואו לסטודיו של כושי ברחוב שוקן, ותתרעענו.

כושי, גרוש, אב ללוקה בן ה- 5 ופיין, רווק תל אביבי, גם מבלים יחד ונהנים מחברים משותפים. פיין מעיר את כושי ליום הצילומים בבוקר, אוסף לפעמים את לוקה מהגן והאידיליה חוגגת. “אני אפילו קצת נמשך אליו" מחייך כושי חיוך ענק. "ברור" עונה פיין רגוע "חייבת להיות מידה של משיכה אחד לשני כדי לשמר את הקשר". עם זאת אין לקהילה הגאה במה לשמוח כי אין פה הצטרפות של חברים חדשים. כושי מעדיף בחורות מעל גובה של 1.80 מ' "ברגע שאתה נוגע בגבוהות אין דרך חזרה" הוא אומר ופיין אוהב קטנות.

הז'אנר הצילומי שמעניין את שניהם ושבו הם חותרים להתמקצע הוא צילום סטילס בלוק קולנועי. "תאורת קולנוע זו העדיפות שלנו ואנחנו אוהבים בעיקר לצלם בחוץ ולהיעזר בדוגמניות שיש להן משהו מעבר ליופי. כאלה שיודעות להיכנס לדמויות ולשחק. הפריים שאנחנו רוצים לייצר הוא קולנועי, קליפי, כזה שיש מאחוריו איזה סיפור ולא פריים סטאטי עם דוגמנית קפואה”.

הם באים לעבודה כדי לעשות פאן. תמיד עם האסיסטנט דרור בן נפתלי, שתי מצלמות ואנרגיות טובות. “לקוחות שנותנים לנו יד חופשית לעשות מה שאנחנו רוצים, הכי כיף לנו לעבוד איתם" הם אומרים "הצילומים אז גם יוצאים הרבה יותר מעניינים. למשל, הצילומים שעשינו ל'Fishndag, לשוקי זיקרי, לרנואר, הצילומים שאנחנו עושים למגזין 'GO' ול'ליידי גלובס', הן העבודות הכי כייפיות שעשינו דווקא בגלל שיחסית נותנים לנו חופש ביטוי. אבל בהפקות מסחריות שיש בהן תכתיבים, אנחנו מצליחים להוציא תוצאות מעניינות דווקא בגלל שיתוף הפעולה בינינו כי מה שקורה זה שאחד מתביית על מה שצריך לעשות ואז השני מסתובב ורואה את הדברים מזוויות נוספות. ביום צילומים עמוס, שצריך לייצר בו הרבה אאוט פיטים וסטים, לפעמים אין זמן לבחון את כל הפרמטרים שיובילו לתוצאה הכי טובה ואז מפספסים הרבה דברים. כשיש עוד זוג עיניים על הסט, הסיכוי למצות את הסיטואציה גדל בהרבה".

"קודם כל זה לפי ה- feel. מי שיותר בא לו. אם יש מצב ששנינו מתלהבים ורוצים לצלם אז אנחנו מעמידים שתי עמדות צילום. אבל גם אם רק אחד מצלם, השני מייעץ ואומר מה נראה לו נכון ומוצלח יותר והקטע הוא שדרך העבודה המשותפת הצלחנו להסיר מימד גדול של אגו שצלמים בדרך כלל פועלים ממנו. זה לא שאין לנו אגו עכשיו, אבל בועת האגו התרחבה וחובקת את שנינו ביחד בתוכה".

"אני חושב שההבדל בינינו הוא באנרגיות שאנחנו פולטים" מאומר כושי "אני יותר מג'ונאן ויריב משדר איזו נינוחות. לי, באופן אישי, מאד הועילה העבודה המשותפת, זה כמו סוג של טיפול פסיכולוגי. אני בן אדם שמוצף באגו והעבודה עם יריב שחררה אותי מזה. היום אנחנו מצלמים והרבה פעמים לא יודעים בכלל מי צילם איזה פריים והקטע שזה בכלל לא חשוב לנו, חשובות התוצאות. שיהיו כמה שיותר מעניינות ומקוריות. ולי זה מאד כיף".

"דווקא אנחנו חושבים שהגיוון הוא המעניין. צוות קבוע או דוגמניות קבועות לומדים עם הזמן מה אתה אוהב ומשתדלים לתת לך את זה ואז נעלם אפקט ההפתעה והחידוש. לכן, אנחנו משתדלים לעבוד עם כולם, למרות שנעדיף תמיד את הנחמדים, כי בתכל'ס אנחנו באים לעבודה כדי ליהנות ולא כדי לסבול”.

"לא. השיתוף בנינו יוצר איזה סקרנות, איזו הבטחה למשהו אחר ומי שפונה אלינו כבר יודע שאנחנו באים ביחד".

"המחיר יקר יותר אבל גמיש".

"הצלם העולמי הוא פיטר לינדברג, זה צלם שבכלל עושה קולנוע ולא אופנה. ובארץ יניב אדרי שיש לו עין ייחודית ואיל נבו. שניהם בסגנון שונה, אבל צלמים טובים מאד לדעתנו".

"עד שהמוות יפריד בנינו"

"להקים להקת רוק. אנחנו נביא את הסטייל. אנחנו רוצים להגיע להופעות עם ואן. עובדים על זה כרגע".