מי צריך הפתעות

הרשתות המתחרות משתנות באקסטזה. הוניגמן שומרת על קו נשי-אופנתי ורגוע וכרגיל מציעה תיקים שווים במיוחד

  • הוניגמן
  • מלאני פרס
לירוי שופן

רק בעשור האחרון, כשהאג'נדה הפוסט-מודרנית כבר מבוססת, יש לגיטימציה להרכיב זהות שמורכבת מערכים שונים או סותרים, ואנשים שונים מרגישים בנוח עם אופנה שמקשרת אותם, אפילו רק ליום אחד, לאיזושהי קבוצה רדיקלית. לכן האופנה של השנים האחרונות נראית נועזת וצעירה מתמיד.

כשמציצים על המתרחש ברשתות ההמוניות כמו קסטרו או זארה, רואים גם, כי היום יותר מתמיד, המיינסטרים לא חושש לערער על תפיסות שמרניות של זהות מינית או אתנית, ונעשה שימוש מסיבי במסמנים שלהן. לכן כאשר מעידה ירדנה זיו, המעצבת של הוניגמן, כי מה שמאפיין את הקולקציה שלה הקיץ הוא "רוך ונשיות" אפשר לפרש זאת כהתנערות מהלך הרוח שהאופנה צועדת בו וניסיון לחזור אל העשורים שבהם אישה היתה אישה. מהלך שמעניק לרשת אופי מעט בוגר יותר מזה של המתחרות, ובמיוחד מזה של קסטרו שקולקצית הקיץ שלה היא צעירה, ניאונית ומעזה.

טוב לדעת (מקודם)

העולם שייך לנשים: הכירו את הנשים שמובילות את שמרת הזורע

לכתבה המלאה

המכנסיים - מכנסיים

נראה שהפנימו בהוניגמן שחלק גדול מן ההערכה שהם מקבלים היא בזכות השמלות ולכן נצפו בקולקציה הנוכחית כמות גדולה שלהן בכמעט כל גזרה אפשרית. לפי הטרנד (זיו: "אני לא מנותקת ממה שקורה בעולם") חלק גדול מן השמלות עוצבו ברוח שנות השישים והשבעים, בצבעוניות קיצית ומתפרצת. בחירת בדי השמלות טובה וכוללת הרבה כותנה, קצת פחות ויסקוזה סרוקה ומעט ז'קארד.

חלקן הגדול נראה טוב, אפילו טוב מאוד והן בהחלט הצד החזק של המותג. למשל שמלת טוויגי מקסימה עם צמד כיסים בחלק הקדמי. נסו גם לחפש בחנות שמלה ארוכה ומהפנטת בשיפון שחור על בד לבן אטום שהיו לה את כל נתוני הפתיחה כדי להיות הפריט ההיפי הנכון, אבל קיבלה פרשנות מוטעית בצילומי הקטלוג והוצגה כשמלת ערב חסרת הקשר.

הייתה גם שמלה רחבה ונשפכת בבד דקיק ובהיר, עם הדפסים על כולה, שהזכירה שמלות חוף של אוסקר דה לה רנטה או של איב סאן לורן. שמלה שיכלה להראות נהדר עם המון תכשיטי זהב וסנדלים דקים מעור.

באופן עקרוני מצליחים בהוניגמן לפרש היטב את הקו הרומנטי – אורבני שבו הם נוקטים כבר מספר עונות. לא רק שמלות מוצלחות ועתירות הדפסים יש להם העונה אלא גם חליפה מתונה מכותנה וליקרה שמגיעה בשחור, לבן וירוק, עם מכנס באורך הקרסול, שהיא פריט חובה בארון.

שלל הטי שירטים והגופיות הן מוצלחות אבל חסרות ייחוד ממשי (תמוהה במיוחד החולצה הקצרה העשוייה מתערובת של פוליאסטר). יש שלוש גזרות מכנסיים דומיננטיות (להוציא את המכנסיים הקצרים) – סקיני, רגל ישרה ורחבה, והם לרוב לא מרשימים במיוחד אלא נמצאים שם כדי למלא חלל. להוציא את מכנסי הג'ינס הצבעוניים המשופשפים והנאים, רוב עיבודי הדנים הם מן הפשוטים שניתן למצוא.

דחפתם פליני

הייצור ההמוני, יחד עם הרצון לשמור על מחירים נמוכים, יוצר בעיות בחלק מאיכות הגימור. קשה מאוד לתפור בדים מבריקים באופן ראוי, וכך שמלה מקסימה מסאטן בצבעי צהוב, שחור ושמנת, שנראית נהדר, מתבררת כפחות מוצלחת כאשר מתבוננים על התפרים שמרכיבים אותה. לא קריטי, אבל חבל.

התיקים כמו בשלוש העונות האחרונות הם תיקי צד גדולים, שהם יפים משמעותית מאלה שברשתות המתחרות. בולט בתעוזתו תיק עם חיתוך בצורת האות Y בצירוף של מנעול קטן, שדומה ביותר לאחד התיקים של איב סאן לוריין מקולקציית MUSE. הזדמנות ללכת עם עיצוב עילי במחיר רשתי.

כותרת הקולקציה זועקת "הקיץ של פליני", ולא היה צריך ללכת כל כך רחוק כדי לנסות להרשים. בסופו של דבר, למרות השכלולים בפריטים השונים ובטכניקות הדפוס, זה עדין קיץ מאוד "הוניגמני" וטוב שכך. למרות שהפריטים לא מושלמים מדובר בסופו של דבר ברשת שמצליחה להעביר הלך רוח הרבה יותר מתוחכם מזה של המתחרות הצעקניות וה"כאילו" צעירות. הן אלו שמשתנות תדיר, לא היא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully