קבלו את הגל השלישי

"אין שום דבר שלא יכול להתהפך... בנים בשירותי נשים, נשים בשירותי גברים... שחרר את עצמך עם האנדרוגניות...". השורה הזו, (המתורגמת בחופשיות מסויימת), מתוך השיר "אנדרוג'יני" של גארבג' משנת 2001, מקדימה את ניצני השחרור המגדרי, של תחילת האלף השלישי שהתחיל במטרוסקסואל.

השיחרור המטרוסקסואלי של תחילת שנות ה-2000, איפשר לגברים לאמץ לעצמם כמה גינונים "נשיים", הקשורים בעיקר בהקפדה על לבוש, ואימוץ של פריטים ורודים גם כשאתה סטרייט. הוא נתן לגברים את הלגיטימציה לסדר גבות ובאופן כללי לטשטש קצת את הגבולות. אבל עדיין לא הגענו לבי-סקסואליות מלאה. שהרי אין בגברים מטופחים או לבושים בגוון פוקסיה, ערעור אמיתי על קטגוריות חברתיות. בתכל'ס, הגל האנדרוגיני הראשון היה למראית עין בלבד.

מאחר וכל סגנון גורר אחריו מיד ריאקציה, אחרי הצונאמי המטרוסקסואלי, חזרנו לזמן קצר לתקופה בה ה"גבר רוצה לחזור להיות גבר", אחרי שהגברים שיחקו קצת עם הגבריות שלהם בחצר האחורית, הם חזרו ללמוד מסודר בכיתות, עם שיער על החזה ואופנת גולשים דבילית.

אבל העידן הפוסט מודרני תובע לעצמו הישגים קצת יותר משמעותיים, וכפי שמבשרים מסלולי האופנה לשנה הקרובה, ובעיקר לחורף 2009, אנחנו עומדים לפני גל שני באנדרוגיניות, שיהיה הרבה יותר חזק.

הראשון שהרים את דגל השינוי היה כריסטופר ביילי, המנהל הקריאטיבי של בית האופנה הבריטי "ברברי". על כרזה מתגרה במיוחד לקיץ 2008 הוא הציג דוגמן נשי מאוד למראה, לבוש במעיל טרנץ' בריטי בטורקיז בוהק, שעל קצות אצבעותיו לק שחור ומתקלף, אולי הטרנד הכי היסטרי בקרב בנות לונדון.

אחריו צועדת גם מיוצ'ה פראדה, שהציגה את קולקציית חורף 2009 על גברים ענוגים במיוחד, כשהיא חוקרת כהרגלה את גבולות המגדר. הפעם היא הקצינה עד גופיות במראה חזייה ואפילו חלקים תחתונים, המזכירים תחתוני נשים גבוהי גזרה המבצבצים מתחת למכנסיים. חוץ מהסילואט הנשי זהו אולי המהלך הרדיקלי ביותר, שכאילו מכוון את המבט של הצופה אל המתרחש מתחת לבגדים, המקום שהמיניות אמורה להתבטא בה, ובעזרתה של פראדה, מתהפכת לגמרי.

בית האופנה גוצ'י הציג לחורף הבא נערים במראה קוז'אקי עם איפור עיניים מסיבי, בית האופנה דיור הציג גברים עם ז'קט מעוטר פרפרים ובדים בוהקים. לחילופין מגזין האופנה הנחשב "numero" העלה הפקת אופנה סופר מושקעת שריפרפה על מראות ברלין עם המיניות הלא ברורה מתחילת המאה שעברה.

לא ברור האם כל זה מסמן שינוי אמיתי בתפיסה או שמא אנו עדים לגל חולף. בכל אופן יש לצפות למינונים גבוהים בהרבה של ייצוגים ביסקסואלים הפעם. מבחינה אופנתית, אנחנו לחלוטין בדרך לשירותים משותפים.