סקסי כמו מכנסי עור

לצרפתים יש שיטה שמוכיחה את עצמה באוכל כמו גם בדברים אחרים: עדיף מעט ואיכותי מאשר הרבה והמוני. לחוק הזה מצייתת גם הגרסה הצרפתית של מגזין אופנת הגברים "vogue homme international". בעוד שבארה"ב יוצא פעם בחודש "vogue men" שהוא מגזין חיוור שאין סיבה להרחיב עליו, הרי שה"ווג הום אינטרנשיונל" יוצא בפריז רק פעמיים בשנה ומוכיח בכל פעם מחדש שכנראה באמת עבדו על כל גיליון חצי שנה.

ארוטיקה. זו התמה המרכזית שבה עוסק גיליון אביב – קיץ 2008 של המגזין המופלא ולא מדובר בטיפול נדוש במושג בדמות גברים מעורטלים אלא דווקא בחקירה אינטנסיבית ורדיקאלית של המונח הגדוש הזה. הפעם ניסו לעסוק בשאלה: איך בעצם מתעצבים חוקי המשיכה?

כבר ממדפי המגזינים קורנת ברדיקליות שלה הכריכה המושלמת שצילם הדי סלימן, צלם ולשעבר מעצב קו הגברים "דיור הום". סלימן, יחד עם הסטיילינג המדוייק של קארין רויטפלד, נותן פרשנות כמעט מטרידה למונח ארוטיקה כשהוא מנסה לעסוק בו דווקא מכיוון פטישיסטי.

עבור סלימן הארוטיקה גלומה גם באובייקט. הצילומים שלו מספקים מבט מציצני על חפצים שנוהגים להחביא. הפעם הוא בחר לצלם את ג'וש ביץ', סולן להקת האינדי הבריטית "סניש", שהיה המצולם והמוזה לפרוייקט כולו. הצילומים הם בשחור לבן, התמונות אפלות במיוחד, והמצלמה כמעט ולא מיישרת פנים אל הסובייקט. ברקע – פריטי לבוש קלאסיים. במרכז – כמעט כל חפץ שיתענגו עליו במועדון SM קשוח במיוחד. כך מתרקמת שאלה אחרת לגמרי – מהו למעשה הפטיש והאם הארוטיקה טמונה בחפץ או בדמות שנושאת אותו?

כראוי למגזין אופנה מן השורה הראשונה, הגליון עמוס בהפקות אופנה מרשימות. אחת המעניינות שבהן נושאת את הכותרת THE VIRGINS, כשמה של אחת הלהקה ניו יורקית חדשה ששניים מחבריה הצטלמו להפקה. האווירה בצילומים היא "ניאו – דנדית" לחלוטין. הרוקרים הצעירים ניראים מושכים ומושחתים בבגדי המעצבים היוקרתיים והלוקיישן שנראה כמו סוויטת פאר בפלאזה גורם להם להיראות קצת כמו ילדים שרוצים להיות מגניבים ומנסים לשחק במגרש המבוגרים. כאלה שרוצים לעשות אבל לא כל כך יודעים איך.

אבל לא רק צילומים של בגדי מעצבים יש בגליון אלא גם לא מעט פרוייקטים מעניינים. מקוריים יותר ופחות. אחד הטובים היה הניסיון לשאול שבעה כוכבים על הדבר שהצית להם את הליבידו. לצד טום פורד שבחר (כמה מפתיע) בסצינת ההיאבקות גברית בעירום מתוך הסרט women in love שראה לראשונה בגיל 9 (!) יש גם את הצלם טרי ריצ'רדסון שבחר בפוסטר של פארה פוסט שהיה תלוי מעל למיטתו בגיל 10 או את ג'ף קונס שבחר בציור המפורסם the origin of the world (רוצו לעשות גוגל).

אי אפשר בלי קצת טרנד והמגזין ממפה בחוכמה את הטרנדים החשובים לקיץ הקרוב. כתוב שם על בגדי גולשים – טרנד שכבר פושה בארץ וגם על יש לנו כבר בארץ לא מעט זמן, והכתבים צופים שגם לבוש בהשראות צבאיות – ונפוליאוניות בפרט, כמו שהציגו בתצוגת הקיץ של ברברי הולך להיות הדבר החם.

טרנד שאני מוצא מעניין הרבה יותר הוא זה שמנסח אופנה בהשראת ציורים של האמן האמריקאי דיוויד הוקנני, והכוונה לבגדים בצבעי פסטל בהשראת בריכות שחייה ואוויר קליפורני רגוע (ומי שלא ראה את סצינת ההומאז' לציורי הבריכה המפורסמים של הוקני בסרט "חינוך רע" של אלמדובר פספס לא מעט יופי בחייו). התוצר הוא בגדים מעט גיקים שמגיעים עם משקפי פלסטיק עגולים, לוק כמעט מחוייט ונינוח ונוכחות חזקה לשילובי תכלת, וורוד ולבן.

אי אפשר לסיים בלי להזכיר את "עשרים הדברות" שכתבי האופנה הוגים שם. אז לצד העובדה שמכנסים קצרים העונה חייבים להיות קצרצרים וצרים או עידוד טרנד הפיג'מות של פראדה, יש גם טרוניה על אופנת מכנסי העור שהולכת ופושטת במנהטן. ניראה שההפקה של סלימן גובה יותר מידי קורבנות.