גרעיני לגמרי

עשרות בובות חלון ראווה, מסודרות בגוש אחד, לבושות במיטב פריטי הקולקציה האחרונה, מקדמות אותך בכניסה לחנות המפלצתית של Uniqlo בסוהו, ניו יורק. המראה האחיד משהו, קצת כמו צבא, יוצר אפקט מאיים, אבל ללא ספק מושך תשומת לב.

המותג היפני Uniqlo, מעורר בי, מהרגע בו שמעתי עליו לראשונה, רגש אמביוולנטי. מעולם לא קניתי פריט אחד של Uniqlo, אבל מצד שני, גם עוד לא מדדתי פריט אחד של Uniqlo. מצד אחד אומרים כי Uniqlo, הוא הגאפ החדש, והגאפ הרי נס ליחו כבר לפני מספר שנים. מצד שני המותג נחשב לרענן יותר, עכשווי יותר ובעיקר יפני יותר מכל מותגי הקז'ואל המוכרים.

האג'נדה של Uniqlo היא ייצור, שיווק ומכירת בגדי קזו'אל שכל אחד יכול ללבוש, כל יום. הסלוגן שלהם הוא- Clothing says a lot, but you can say it better, (בגדים אומרים הרבה, אבל אתה יכול להגיד את זה טוב יותר) ומבינים ממנו כי Uniqlo שואפים להעצים את האינדיבידואל על ידי הלבשתו.

כדי לא להיות מקוטלג על פי מותג, Uniqlo מעודדת את לקוחותיה לשלב את הפריטים שלה בסטייל האישי שלהם. אבל הרי גם בחירה ב Uniqlo היא בחירה במותג. מבולבלים? גם אנחנו.

הקונספט הזה שחובר לבדים טובים ואיכות תפירה לפי מיטב המקצוענות היפנית, הם שמנחים את Uniqlo מאז היווסדו בהירושימה, יפן ב-1984. עם אג'נדה כזו, ועיר מוצא כה מדוברת, היום Uniqlo היא כבר אימפריה, עם סניפים במזרח הרחוק, באנגליה וכאמור סניף דגל ענק במכה הניו יורקית הנוכחית לקניות, הסוהו.

חנות Uniqlo היא המקום למצוא בו את החולצה הלבנה הבסיסית או חולצה יומיומית בוורוד מעניין. יש פה אינספור וריאציות צבעוניות לטי-שירטים, גופיות, קרדיגנים ואפילו סריגי קשמיר. לצדם מציגה Uniqlo, קולקציות עונתיות מתחלפות, שאמורות לתת מענה גם לכאלה שאינם רוצים רק חולצה בצבע ליים שתתאים לסקיני שלהם.

למרות החד- גוניות הנוטפת מהקונספט, יאמר לזכותם כי הפריטים עומדים בכל אותם סטנדרטים יפניים של איכות ועיצוב, הגזרות פונקציונאליות ומגוונות, על מנת שיוכלו להתאים לקהל לקוחות רחב ככל האפשר.

למרות הרגשות האמביוולנטיים והבובות המאיימות, סניף הדגל הניו יורקי שווה ביקור רק עבור הפרזנטציה. עיצוב החלל מודרני, חד ומתכתי לפי מיטב המינימליזם היפני. הכניסה כאמור מרשימה. יש מעלית שניתן להתנייד בעזרתה בין המפלסים והקומות והמון מדפים מהרצפה שעליהם חולצות וסריגים מקופלים למשעי לפי קשת הצבעים. מראה מרהיב ומעט מטריד יש היאמרו.

המחירים בהחלט שפויים. בתקופת הסייל אפשר לקנות גם חמישה ג'ינסים במחיר שבדרך כלל אנחנו מקשרים עם ג'ינס בודד. ואם כבר בג'ינסים עסקינן, יש שמועה שהג'ינסים של Uniqlo , המגיעים בכל אורך, צורה, גודל וגזרה, יכולים ליצור את הקומבינציה המושלמת עבור כל אחד ואחת, ואל תתנו למוצא היפני להטעות אתכם.

מי שבכל זאת מחפש קצת מקום אישי, יוכל למצוא אותו בקולקציית אביב-קיץ של המותג, המוצגת כאמור לצד הקווים הקלאסיים. את הקולקציה המעולה ניתן לראות באתר החברה ועליה לבד יש להוריד בפני Uniqlo את הכובע.

בסטיילינג מדהים ומדויק מציגים דוגמן ודוגמנית שלל מראות מנצחים. יש בקולקציה שמלות חולצה מבד חאקי עדין ומטפחת ראש מנומרת; ג'ינסים בגזרת ברמודה, בלייזרים קיציים קלים בגוונים שונים של לבן או חולצות מפוספסות שונות, המצוותות עם שלייקס לג'ינס. היפה הוא, שניתן להבחין כי בין כל הפריטים העונתיים הללו, מבצבצים פריטי הקז'ואל הנצחיים.

בנוסף לקולקציית אביב-קיץ, בחודש מרץ יצאו Uniqlo, זו הפעם השניה, עם פרוייקט ה- UT שלהם. ראשי התיבות פירושם Uniqlo Tee, כלומר קולקציה במהדורה מוגבלת של טי-שירטים שעוצבו על ידי אמנים מתחומים שונים – כמו באסקייט, קית' הרינג ושלל צלמים ומעצבים.

את הפרויקט מלווה קמפיין פרסומי בכיכובם של האיט-גירל קלואי סוויני (תמיד טוב לאמץ לך אייקון אופנה למען הצלחה בתחום הטקסטיל) והשחקן היפני טאדנובו אסאנו. המודעות של השניים המציגות אותם בשלל פרצופים ומצבים המתכתבים עם המופיע על החולצות, פשוט מקסימות.

מחיר החולצות עומד סביב 15.50$ דולר לחולצה. החולצות של קית' הרינג קצת מאכזבות עם כיתוב פשטני – Keith Haring NYC, ונראה כי עשו אותם במיוחד בשביל התיירים הרבים הפוקדים את החנות. החולצות של באסקיאט טובות יותר, מעין גירסת רוקנרול פוגש אמנות והן נראות כאילו יצאו מאיזה רטרוספקטיבה לאמן בגוגנהיים.