התחתונים מגיעים לרצפה

אחד מבין כל ימות השבוע, אהוב במיוחד על מעצבת הנעליים שני בר. זה היום שבו היא פותחת את הבוקר וסוגרת את היום בחנות הנעליים שלה שבמתחם גן החשמל, במקום לבלות אותו בסטודיו.

העבודה בחנות הוא ממש יום לימודים ארוך בשבילה. שם היא פוגשת את הלקוחות בעצמה, מיתזזת למחסן, עולה ויורדת בסולמות, עד שהיא מתאימה לכל אחת את הנעל שלה. "אני לומדת המון מהמפגש עם הקונות וכפות הרגליים שלהן. לכל אחת יש כף רגל שונה, עם בעיות אחרות, דברים שעוזרים לי להתפתח מבחינת העיצוב".

קשה לבר לשרטט קווים לדמותה של הלקוחה האופיינית. פשוט כי אין כזו. לאחת יש רגל צרה, שמתקשה ללכת עם נעלי סירה שיוצאות לה מהעקב ולאחרת רגל רחבה עם בעיה של עצמות בולטות. גם מבחינת טווח גילאים היא מתקשה לצייר לעצמה קו ישר. לחנות נכנסות בנות 18 וגם בנות 50 והן יכולות למדוד את אותה הנעל. ואת הגמישות הזו בדיוק בר מאוד אוהבת.

בכל עונה היא משתדלת לא לשעמם את הלקוחות וגם את עצמה, ובוחרת לה השראה מעניינת אחרת, שתאתגר אותה מבחינה יצירתית. הקיץ בחרה לחקור את החיבור בין הלבשה תחתונה לנעליים. היא פירקה את מרכיבי הלנז'רי לפרטים והרכיבה סדרה מעניינת של נעליים בסגנונות שונים, שקורצות לכיוון התחתונים והחזיות.

במסגרת עיצוב הקולקציה, בדקה בר מחברים שונים שמאפיינים הלבשה תחתונה, כמו למשל תופסנים של ביריות ולולאות של חזיות, בחנה את אופיין של רצועות הגומי, התחרות והמלמלות ושילבה אותם בנעליים. הניסיונות האלה נראים בולטים במיוחד בנעל מעניינת, שמושלבת בה רצועת טי שחורה, שהיא למעשה תופסן של ביריות. "יש משהו מעניין באסתטיקה של הלבשה תחתונה", היא מפרשנת, "והיא יותר מורכבת ממה שאנחנו חושבים. קניתי את המחברים של הלנז'רי, שילבתי בהם טכניקה של עור וכך נוצר, למשל סנדל מוקסין שבנוי כמו תחתית של תחרה עם סיומת של דנטל".

את הנעליים המוגמרות החליטה בר להעביר טירונות ולצלם לקטלוג דווקא על קיר טיפוס בספורטק בת"א. כך אפשר לצפות לראשונה בנשים עושות ספורט אקסטרים עם נעלי עקב. נעים היה לגלות, שמאחורי הצילומים היפים לא מסתתרת שום אג'נדה פמיניסטית מעייפת שמנסה לחקור איך מתנהגת הנשיות מול האמביציה, או את השאיפה להתקדם במעלה הקריירה מול אמהות תובענית. "פשוט חיפשנו את הקונטרסט", מספרת בר, "הרי הן לא באמת נעלי טיפוס. רצינו משהו מחוספס שיתן רקע לנעליים. מצאנו דינמיות בצילום, תנועה וסטטיות ביחד".

"לפעמים הדוגמנית מצאה את עצמה באוויר, לפעמים הצלמת היתה באוויר. אבל בסה"כ הנעליים היו במרכז והיתה התרחשות סביבן. החיבור הוציא את הנעליים החוצה".

בר בעצמה כבר שנים שלא קונה נעליים. בתחילת הדרך היא היתה מעצבת דגמים ייחודים לעצמה, ומאז שהחלה להשיק קולקציות מסודרות, היא פשוט מעבירה אותן לארון הנעליים הפרטי שלה.

הנעל האהובה במיוחד על בר, מתוך הקולקציה, איתה היא הייתה מעדיפה לטפס על הקיר, היא נעל סירה כסופה עם שתי טבעות. "עבדתי עליה הרבה כדי להתאים אותה באופן מושלם לרגל. זו לא גזרה קלה. יש שם חריץ ורצועה שמתלפפת על הטבעת וחוזרת חזרה לנעל. לפעמים דברים נראים פשוטים מבחינה טכנית, אבל בעצם הם מסובכים. ידעתי שזה הולך להיות קשה אבל לא התייאשתי. אני אוהבת אותה מבחינה עיצובית והיא יושבת מצוין על הרגל. היא מאפיינת את הקולקציה מבחינת גזרה והרעיון של המחבר שלקוח מהלבשה תחתונה. יש בה משהו שמייצג מאוד אותי ואת השפה שלי".

מחירים: 585-685 ש'

'שני בר', רח' מקווה ישראל 3, ת"א; 'אימומה', רח' דיזנגוף 114, ת"א; 'דורית שדה', רח' אחד העם 2, ירושלים; 'פשמינה', רח' המליץ 2, ירושלים