פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נעל כבדה, רגל רחבה

      להיות צר וארוך זה פאסה, התצוגות לעונה הקרובה מנבאות בגדים שיהפכו את הגבר ללא פרופורציונלי, אמנותי ומעניין

      מה שהתחיל כגחמה ריאקציונרית של המעצבים, שהתעוררה בתגובה למראה הגברי-נערי-שדוף של מכנסי הצינור מתחיל לצבור תאוצה של ממש החל מהעונה הבאה. עד עכשיו השינויים בעובי גזרת ברגל של המכנסיים ניכרו בעיקר בתצוגות האופנה לנשים שבישרו את המהפכים הבאים, אבל התצוגות שהראו את בגדי חורף 09 כבר כללו מכנסיים לגברים שיש בהם התפתחות.

      גזרות המכנסיים לגברים הולכות להיות עמוסות בד, במיוחד בחלקים התחתונים, כשהקונספט העיקרי הוא משחקי פרופורציות. לטופים צרים או בלוניים יהיה נאה להצמיד מכנסיים בגזרה רחבה מאוד, מצמר או מכותנה, ואפילו עם נוכחות בולטת במיוחד של תפרים סביב החגורה.

      סטפאנו פילאטי מעצב הבית של בית האופנה איב סאן לורן, פרנק בוקלה החדש והמוכשר שמעצב לאונגרו, כריס ואן אאשה לדיור וכמובן הבלגים דריס ואן נוטן ורף סימונס, כבר מציגים בעוז את הבשורה החדשה בארון הגברי ויוצרים אסתטיקה אחרת. באופן מחוכם למדי, רוחב המכנסיים דווקא לא יוצר מראה כבד (מלבד בקולקציה הבעייתית של דולצ'ה וגבאנה לעונה הבאה), ובשילוב משחק נכון של פריטים, נוצר לוק שמדגיש את השדיפות ויוצר מראה משוחרר וגם "ארטי" מצד שני.

      שילוב של בלייזר מהודק עם מכנס מחוייט ובגזרה גבוהה ורחבה מעט, מרכיב צורה הרבה יותר מעניינת. אפשר לדחוק את קצה המכנסים למגפיים, כמו אלו הצבאיות והנהדרות של בלנסיאגה, ואז הגזרה הרחבה הופכת לבלונית גם בחלק התחתון ועם חלק עליון מתאים, מקבלים צללית מחולקת.

      המעבר לצלליות מודגשות יותר, לא נשאר רק במכנסיים, ונראה גם בגזרת הנעלים. הדי סלימן כבר הציג בקולקציה האחרונה שלו מגפיים עם סוליות כבדות מאוד, אך נדמה שהרעיון מתחיל לתפוס רק עכשיו, ולמעשה כמעט רק בגזרת הנעליים הנמוכות.

      חלק מהמעצבים שעדיין דבקים בגזרות הצרות, שוברים את האיזון הזה על ידי הנעליים. אם בעונה הקודמת המכנסים הצרים דרשו וקיבלו נעליים צרות ומאורכות, עם סוליה דקיקה, שממשיכה את קו המתאר של המכנס, הרי שעכשיו מגזיני הגברים כבר סימנו את הסוליות הכבדות, שנדמות לעיתים אפילו כפלטפורמות נמוכות, כדבר הבא באמת.

      המראה המתקבל יוצר אשליה של הילוך איטי יותר, של רגל כבדה ומוסיף אלמנט מסיבי ומרדני לפריטים עם קווים נקיים שקרובים יותר לגוף. הרעיון הוא לא ליצור גוף מגושם, אלא לבטא את הצורות הגיאומטריות, שעד כה היו נחלתם של ההדפסים על הבגדים, דרך קווי המתאר החדשים של הגוף. הרעיון האנדרוגיני של להיות צר ומאורך כבר לא תופס. הרבה יותר מאתגר להיות לא פרופורציונלי.