קבלו סנסציה: חולצה לבנה!

הייתי בטוחה שהביקור האחרון בניו יורק יוליד שורה של טורים על מיטב הבוטיקים והמותגים החדשים שצצו במהלך החודשים האחרונים בעיר האופנתית. לא האמנתי שדווקא אחד מהמראות הראשונים הזכורים לי – מודעת פרסומת לגאפ, אשר היתה מרוחה למולי בעודי יוצאת מתחנת הסאבווי עם המזוודה ותיק הצד, יוביל בסופו של דבר דווקא לדיון מעמיק בעברו, הווייתו ועתידו של המותג האמריקאי הלעיס. במודעה מצולמות עשר דוגמניות בשחור לבן, כולן לבושות בוריאציות שונות של חולצת כותנה לבנה, הסטיילינג נקי ומדויק והפשטות חוגגת. לא ניתן להישאר אדיש למודעות האלה, במיוחד כי בתחתיתן מופיע הלוגו של חברת גאפ.

לעסוק במותג Gap, בטור הדן בהתחדשות אופנתית ושופינג בחו"ל, נראה בעיני תמוה, גם אם אחזור על הרעיון שוב ושוב בקול רם – הקאמבק של גאפ??? המותג צמח לו אי שם בשנות השמונים וזכה לתהילה בעיקר בין השנים 1989-1996, בעודו נושא דימוי דמוקרטי, חדור וממותג בצורה עילאית. גאפ סיפק לכל בית אמריקאי (ולא רק) מכנסי חאקי, טי-שירטים צבעוניים עם כיס קדמי וסווטשירטי פליז שנראו כמו הדבר הכי קול שיש.

בעקבות תנודות בכסאות המנהלים של הרשת העולמית בסוף שנות התשעים, נראה היה כי השתנו סדרי העדיפויות של העומדים בראש החברה. החלטות כלכליות שיווקיות, הועדפו על פני החלטות עיצוביות, ובמשך תקופה יצרו עבור גאפ למשל את אותם הגי'נסים שנמכו ברשתות המתחרות אולד-נייבי ובננה ריפאבליק, על מנת לחסוך בעלויות. התפשרויות כאלה, סופן פעמים רבות להוביל לדעיכה בחדשנות, ביצירתיות ובהתקדמות של מותג. ואכן אחרי מספר שנים של ירידה במכירות ותחת התקפות חוזרות ונשנות של מותגי אופנה מתחרים אירופאיים וזולים יותר (ע"ע H&M), נראה היה כי הציבור, האמריקאי בעיקר, הפנה את גבו לרשת שעד לפני כמה שנים הציעה את האופנה האמריקאית הטובה ביותר שהיתה לארצות הברית להציע.

בשנים האחרונות, תוך שהיא מנסה למנוע מהספינה לשקוע, ניסתה גאפ להיצמד לאותם שורשים שזוהו עימה וייחדו אותה. היא גייסה לשורותיה אמנים שונים, בעיקר אייקוני אופנה כמו שרה ג'סיקה פרקר, מדונה, וג'וס סטון, שידגמנו את בגדיה ואולי יסייעו במכירות. אבל ניראה היה שלא נחשף הקלף המנצח שיעיר את החברה הרדומה.

לפני שנה נקרא לדגל המעצב פטריק רובינסון, על מנת להציל את המשבר העיצובי. כמעצב הראשי של החברה, רובינסון הוא המעצב 'בעל שם' הראשון שעובד עם הרשת, ונראה כי אולי זו השליפה מהמותן המוצלחת ביותר של גאפ בעשור האחרון.

במהדורת מאי האחרונה של ווג האמריקאי, בעוד גווינת פאלטרו בקאמבק משלה מעטרת את השער, דווקא רובינסון, הרכש הטרי של גאפ, בהפקת אופנה וראיון על גבי שישה עמודים, גונב את ההצגה. רובינסון, הנראה יותר כמו בוגר קולג' אמריקאי, יותר מאשר כמו מעצב מנוסה אשר מלאו לו לאחרונה 41 אביבים, מצולם כשהוא מחובק עם דוגמניות יפיפיות לבושות כולן בקולקצייה האחרונה פרי עמלו, על רקע שקיעה אמריקאית בלב שדה חציר. מעליהם מופיעה הכותרת "The New Cool", פיוטי משהו, מצועצע משהו, אך נראה כי דווקא המראות הללו, לצד הבגדים המעטרים אותם, מחזירים עטרה ליושנה.

בראיון מספר רובינסון כי לא חשב פעמיים לפני שחבר לגאפ. למרות שניסה בעבר להקים מותג עצמאי, הוא השכיל להבין במהרה כי מומחיותו היא "לתקן דברים. להיכנס לתוך גוף מסוים ולתקן את כל הטעויות שנעשו בו לאורך הדרך". יש תקווה במילותיו של רובינסון שכן הוא למוד רשתות מסחריות ועבד בעבר בג'ורג'יו ארמאני, פרי-אליס (שם התחיל גם מארק ג'ייקובס) ובבית האופנה אן קליין. ניראה כי כרגע הוא משב הרוח הרענן, לו היתה זקוקה גאפ, כמו לדוגמה פרוייקט החולצות הלבנות.

כרגע, הרושם הוא שגאפ מנסים לירות בכל החזיתות, לא ברור אם זה רעיון של רובינסון או לא, אבל ברור כי הרשת מנסה לפזר מעליה את מעטה האבק ולחזור לשורשים ולבגדים הבסיסיים עמם היא מזוהה. הירייה הראשונה כוונה כאמור לעבר החולצה המכופתרת הלבנה. פריט מנצח, פשוט, המוגש לנו עשרות שנים באלפי וריאציות ועונה לצרכים של גברים ונשים כאחד.

גאפ מגישים באביב הזה חולצות לבנות ב"קולקצייה מוגבלת" (המונח שיכול למשוך לחנויות גם אנשים שלא נכנסו לסניף גאפ ב-5 שנים האחרונות?) שעיצבו חמישה מהמועמדים לפרס האופנה של הווג, ה- CFDA, שבמקרה הם גם חמישה מהשמות הכי חמים בעולם האופנה.
החמישה הם Phillip Lim , Three As Four, Michael Bastian, Band of Outsiders ומעצב התכשיטים Phillip Crangi. כל המעצבים הללו נתבקשו ליצור קולקצייה בהשראת מראה החולצה הלבנה ולמראית עין הם אכן מספקים את הסחורה.


Phillip Lim, המחזיק במותג Phillip Lim3.1, הוא אולי המוכר ביותר בקשת המעצבים, כמועמד פעמיים בקטגוריות שונות לפרס האופנה של ווג, וכחביב הסלבריטיס הנוכחי. Lim עיצב
ארבע וריאציות של חולצות לבנות, עם משחקים בשרוולים ובצווארון. המוצלחת מבין כולן בעיני היא זו בגזרת אמפייר קלה עם עניבת קשירה מעל החזה.

Michael Bastian, המנהל האמנותי של חברת בגדי הגברים Bill Blass, עיצב לגאפ שתי חולצות לבנות, אחת לאישה ואחת לגבר, אשר מזכירות חולצות בוקרים. Band of Outsiders, הלייבל של המעצב האמריקני מלוס אנג'לס סקוט סטרנברג מציגים חולצה הנשענת על אופנת הקז'ואל. חולצת כותנה בסיסית מאד, מעט גדולה, היוצרת מראה של "לקחתי לחבר שלי את החולצה המכופתרת ועכשיו אני נראית סקסית".

הפריט היפה ביותר בעיני, והוא בכלל שמלה, שייך לקבוצה אולי המעניינת מבין כולם Three AsFour, קבוצת עיצוב המונה שלושה מעצבים – עדי גיל (הישראלית), Gabi Asfour ו – Angela Donhauser. הקבוצה קמה ב-2005 וב-2007 היתה אחת מעשרת המועמדים הסופיים לפרס האופנה של ווג בקטגוריה הראשית (בה זכה בסופו של דבר יקיר המדור גרגורי רוגן). השלושה יצרו דווקא שמלה, א-סימטרית הגזורה בחלקה העליון ויוצרת צורה מחמיאה מאד. אך משום מה, לא זכיתי לראות באף אחת מחנויות הרשת שפקדתי והיא איננה מופיעה גם באתר האינטרנט המאפשר לרכוש את יתר החולצות.

יפה לראות דווקא את מעצב התכשיטים Phillip Crangi, מצליח לשתף פעולה עם חברת המזוהה עם יומיומיות וליצור מעין אסתטיקה משותפת. בקולקציה מוצגים צמידים שונים שכביכול מתכתבים עם רעיון החולצה המכופתרת הלבנה.

הקולקציה שמוצגת בצורה מרהיבה כאמור במודעות ואף באתר החברה, עם קטעים מתוך צילומי הפרסומת וראיונות עם המעצבים, אינה מספקת את הסחורה בחנויות עצמן. הפריטים מקדמים את פני הנכנסים לסניפי של גאפ, מיד עם הכניסה לחנות. אך בפרזנטציה המעניינת הכוללת שילוב של בובות הלובשות את החולצות וממוקמות בין סטנדים של קולבים עליהן תלויות החולצות, קשה באמת להתרשם מיופיים. החולצות נראות מקומטות, חסרות ייחוד או צורה וכמעט ולא שמים לב לפרטים הקטנים המבדילים אותן זו מזו.

אמנם שיתוף הפעולה עם Vouge מוליד רעיונות יצירתיים וכתבות אופנה מקסימות, אך לדעתי היעד הבא של גאפ הוא לתרגם את אותם יחסי ציבור ליתר הקולקציות ולסניפים עצמם שעדיין זקוקים לניעור רציני.