כולנו אוהבים לשנוא את כל אותן יורשות מיליונים שצמחו פתאום וכבשו את מדורי הרכילות והכלכלה. כולנו נהנים לראות איך פריס הילטון רוקדת על שולחנות ונכנסת לכלא או איך איוונקה טראמפ מנסה להשתחרר מדימוי הדוגמנית הטיפשה. אנחנו צוחקים עליהן, מרכלים עליהן ובעיקר מקנאים בהן, כי בינינו - אין כמו להיות יורשת. למרות שאף אחד לא יודה בזה, כולנו היינו מתים לאבא עשיר.
מעצבת האופנה הטרייה קירה פלסטינינה Kira Plastinina (ותסלחו לי אם בהמשך אכנה אותה פלסטלינה), היא דוגמה ליורשת מסוג חדש. פלסטינינה, נערה רוסיה בת 15, היא בתו של סרגיי פלסטינין, בעליה של אחת המחלבות הגדולות ביותר ברוסיה, שרווחיה נאמדים בכ-600 מיליון דולר בשנה.
אחרי שהודיעה פלטינינה ג'וניור לאביה, על כוונותיה להיות מעצבת אופנה, התפקד אבא והקים לילדה עסק שמתקרב כיום למעמד תאגידי. כבת עשירים, בת הדור הפוסט-קומניסטי, למדה פלסטינינה מינקות בבית ספר בינלאומי והיא מדברת אנגלית שוטפת, היא מייצגת זהות אופנתית רוסית חדשה, צעירה, בינלאומית ובעיקר כזו הרחוקה מהמותגים המסנוורים שהיו מזוהים עם רוסיה עד עכשיו.
כשסוללת אנשי שיווק ויחסי ציבור עומדים מאחוריה, היא החלה בשנת 2007 לעצב קולקציה ראשונה ועד מהרה זכתה בג'וב הנחשק של עיצוב התלבושות ל"כוכב נולד" בגירסה הרוסית. מכאן הבאזז רק גבר. היא לא הפסיקה לטופף על שטיחים אדומים ואפילו להיות הנושא המרכזי של ארבע כתבות שונות במגזין Womens Wear Daily; Teen Vogue האמריקאי כינה אותה "טייקון נוער", וכל זה טרם מלאו לה Sweet Sixteen.
בשורה הראשונה - פריס הילטון
תצוגת האופנה הראשונה, נראתה כמו פרודיה סובייטית. חולצות אייטיז, טייץ עם הדפסי קומיקס, מכנסונים קטנטנים וסרטים ענקיים שנחו על גופן המצומק של הדוגמניות. באותה תצוגה תפסה את תשומת הלב, אמה הרוחנית אולי של פלסטינינה, פריס הילטון, שישבה בשורה הראשונה.השמועות מספרות שפלסטינינה שילמה לה שני מיליון דולר על נוכחותה בתצוגה.
קולקציית אביב-קיץ 08', נראית מהוקצעת קצת יותר וקצת פחות משוגעת ממה שראינו במרץ 07. פלסטינינה מציגה גירסאות שונות של ג'ינס, אוברולים, ז'קטים צמודים קצרצרים או קלאסיים. הקטיפה (בד לא קיצי בעליל - קריצה רוסית אולי?) מופיעה בדמות מכנסוני התעמלות קטנטנים. השמלות מאד מוצלחות, ובהחלט יכולות לשדרג את הופעתה של בת חמש עשרה ממוצעת, כמו שמלה צהובה בגזרת פיפטיז עם סרט ורוד הקשור במותן או שמלות פרחוניות עדינות עם כתפיות ספגטי.
לנועזות יותר מומלצת שמלת סרפן עם פייטים המפוספסת בוורוד-לבן, שלעולם תזכיר לילד ישראלי את בזוקה ג'ו, אך בקונטקסט אחר היא בהחלט עושה את העבודה.
ורוד, ורוד, ורוד
אחרי שכבשה את רוסיה, ניגשה פלסטינינה לכיבוש היעד הבא - ארצות הברית. לפני שעשתה את צעדה הראשון בתעשייה האמריקאית, הכשרת השטח, טרם נפתחו החנויות בארה"ב, כללו השקת עמוד מיי-ספייס ואתר אינטרנט, מילות המפתח בעולמו של כל טינאייג'ר טיפוסי, בהם הציגה פלייליסט של שירי פופ, אמריקאיים ורוסים (זוכרים את צמד TATU?) וגם תמונות מעולמה של המעצבת הצעירה - תצוגות אופנה, מאחורי הקלעים וסתם השתטות עם חברותיה, יורשות אחרות. יש לציין כי המוזיקה היא מרכיב חשוב מאד בחוויית "קירה פלסטינינה". השירים של הקילרז, גוון סטפני והלו-גודביי, הם הרקע המושלם לבגדים הקופצניים של פלסטינינה.
מילות המפתח הן טול והרבה, אבל הרבה ורוד. מסיבת ההשקה הניו יורקית לקירה פלסטינינה, באווירה ורודה כמובן, נראתה כמו מארי אנטואנט גירסת קופולה פוגש את Mean Girls של טינה פיי. הלופט הניו יורקי התמלא בספות ומיטות ויקטוריאניות לבנות, עם כריות ורודות שעליהן נשרעו דוגמניות צעירות לבושות בבגדי הקולקציה האחרונה, המתכתבים באופן ישיר עם התלבושות של שחקניות Mean Girls. אגב, הסרט המדובר הוקרן במהלך ההשקה על קירותיו של הלופט.
החנות הראשונה שלה בניו יורק נפתחה לפני כשבועיים וחנות נוספת נפתחה כעבור שבוע (יום שישי שעבר) בשדרות רוברסטסון האופנתיות בלוס-אנג'לס. העיצוב שומר על קו אחיד עם עולמה הפופי של פלסטינינה והחנויות צבועות בוורוד עז, עם נברשות ופופים ורודים כפינות ישיבה והרכבי אלקטרו-פופ שונים מחרישי את האוזניים.
עד היום הוקמו 30 חנויות והיעד של פלסטינינה הוא 50 כבר בשלוש שנים הקרובות. גם שבוע האופנה הבא של ניו יורק הוא מטרה, אם כמובן היא תצליח לשכנע את אביה לממן לה תצוגה.