דינה גלס מגיעה במכנסיים מאופקים, בצבע כחול כהה,עם גזרה לא גבוהה ומנג'ט רחב במותן. הם לא שמחים ואגדתיים כמו יתר העיצובים שלה, אבל יש הסבר. "אלה מכנסיים חדשים שאני מתכננת לקולקציה הבאה. הם עוד לא גמורים, הלכתי לשדרה להראות אותם לחברה טובה ולהתייעץ איתה. הם נראים לי חלקים מדי. זה לא ממש אני, אין שמונצעס", היא מחליטה להוסיף להם "שלופקה" - חגורה שמקיפה חלק מהמותן.
כשהיא מחליפה לבגדים שהיא הגיעה איתם מהבית ועיצבה בעצמה, באופן מוגמר וסופי, הכל מסתדר.
טייץ מנומרים במרקם חצי שקוף, עליהם חצאית דנים בגובה הברך וחולצת טריקו אדומה. שמח, קייצי ואקספרסיבי. "אין סיכוי שאני אעצב משהו שלא הייתי לובשת", היא אומרת.
גלס חיה על המשולש של נחמני-רווטשילד-שנקין והוא חלק ממנה. היא מקווה להשפיע על הרחוב ומושפעת ממנו. הדפס הבמבי שמופיע על הטישירטס, למשל, כיכב בהתחלה על שלט רחוב ניאוני נפלא שהיא תלתה מעל החנות, ועבר לחולצה, אחרי שפקחי העירייה דרשו להוריד אותו, "את ההדפס של במבי והכוכבים יצר המעצב הגרפי ירמי אמסטר. אני בד"כ לא עושה הדפסים, אבל אני 'חולת כוכבים', והאיור הזה עשה לי חשק לעשות לעונה הבאה משהו עם הז'אנר המודפס.
לא רק הדפסים הם יוצאי דופן העונה אצל גלאס. "בדרך כלל ייש לי נטייה לצבע ופתאום נמשכתי לאפור דווקא, וכך יצא שרוב הפריטים לא צבעוניים. פשוט נמשכתי לזה. זו לא החלטה שבאה מהראש. היה ביקוש לצבע מצד הלקוחות, אז כן שילבתי כמה פריטים 'צבעוניים'", כמו שמלת הפסים היפה בגזרת ה-A.
עוד בין ההפתעות הבלתי אופייניות של גלאס לקיץ- הנטייה לצווארונים סגורים ושילוב של סגנון האר-דקו בעיצוב. "סוף סוף הצלחתי לשלב קצת מסגנון האר-דקו, שאני תמיד מנסה לעבור אליו. למשל בחצאית עם מניפה פתוחה ומשולשים בכיסי מכנסיים. זה כיוון שאני דנה בו עם עצמי כבר הרבה עונות".
היא לא אוהבת לקום מוקדם. פותחת את הבוקר שלה עם קפה וחלבה, מוסרת את התינוק למטפלת רק ב-10 ואז מגיעה לסטודיו, שנמצא בתוך החנות. כמו כל מעצב אופנה, בימים אלה של קיץ, היא מתחילה לעבוד כבר על הקולקציה של החורף הבא, אבל שלא כמו כולם אין לגלס השראה ספציפית איתה היא הולכת.
"אין לי השראה מגובשת, אבל כן יש לי לוק בראש או סילואטה חדשה שמביאה איתה השראה וזה מתחיל מזה. גם בד או חומרים שמצאתי יכולים להוות נקודת התחלה. אני מסתובבת ברחובות ובשווקים ונותנת לאף שלי להוביל ואז אני מתחילה להרגיש מה אני רוצה. זה לא משהו מודע. זה שהתחלתי לחשוב על קולקציה, זה לא אומר שהתחלתי לעבוד עליה. זה חייב לרדת לרמת הדגם כדי שאני אדע איך ייראה בסוף הבגד".
