ימי החלוצה

חנויות אופנה רבות יש בתל אביב, בירת האופנה של המדינה, וכמות המעצבות הפועלות בעיר היא גדולה, אבל רק חנות היא באמת חוויתית בעיני, ומאתגרת את זו שנכנסת אליה. זה קורה במתחם גן החשמל בתל אביב, שיש בו אופנה מעניינת וטובה (דליקסטן), את פראו בלאו שהיא זן נדיר של מעצבת עם הומור ואת החנות הפלאות של ארצי יפרח.

שם, ברחוב צידי, מאחורי חלון ראווה עם מסגרת אדומה, מוצאים את החנות של אילנה ברונשטיין החרישית - אילוצ'קה. כבר בכניסה מרגישים שזו חנות אישית, אבל רק כשמתחילים למדוד מבינים לעומק את האמנות של המעצבת. משהו בדגמים מותח את האומץ של המתלבשת עוד קצת מעבר למה שהיא תכננה. אם ברונשטיין תציית לקו הטרנדי ותעצב מכנסיים עם מותן גבוהה, הם יתרוממו מקו המותן בחמישה ס"מ עוד קצת מהרגיל, מה שידגדג בעדינות, נשיות ותחכום את האוונגרד והאמנותי. השמלות, החולצות, גווני הבגדים – תמיד יהיה בהם משהו שהוא, איך לומר זאת, ההיפך מהמיינסטרים האירופאי היפה והצפוי שמוצאים בזארה.

אילנה ברונשטיין יושבת מולי בנועם ומספרת שבאמת רוב הלקוחות שלה הן שחקניות, רקדניות ואמניות ואם הן כבר עובדות במשרד אז זה משרד פרסום. ככה זה, כשעושים דברים יצירתיים, היוצרים מגיעים.

מאחורי שולחן המוכרת הקוקטי באילוצ'קה יושבת פטיט הסולנית החולמנית והמרטיטה של להקת הטראש-פופ הנערצת "טרי פויזן". היא לא יוצאת מדמותה הפלגמטית, ומדברת בווליום של ספרנית מכונסת, גם כשהיא בתפקיד המוכרת. היא אומרת בשקט את האמת על כל מה שאת מודדת וזה מרגיש מאד כנה. אין בה טיפה מאותה פושריות נאלחת וחביבות מזויפת שמוצאים בחנויות אחרות.

אני רוצה להחמיא לברונשטיין על כך שהכל מאד נכון בחנות שלה, התכשיטים המדליקים שהיא בוחרת באופן מדוד להכניס לחנות וכמובן גם המוכרת. והיא מביטה בי בעיני תכלת ענקיות, תסרוקת של בובה עם סיכת פלסטיק ורודה, ונגיעה קלה של אוונגרד בדמות ליפסטיק בוורוד זרחני ואז, מבטלת את המחמאה שלי באגביות חסרת פוזה "פטיט הגיעה בעקבות מודעה בהומלס" היא מצמצמת "היא דגמנה לקטלוג החדש כי היא קצת ווירד ומעבירה מאד טוב את הבגדים לדעתי". הו כן, פטיט היא ללא ספק השראה מעולה.

הבגדים החדשים שברונשטין עיצבה לקיץ הזה, הם בהשראת סבתות. שתי שמלות של "משכית" שאמא של בעלה האנתרופולג העבירה אליהם, הזכירו לה כמה היא סקרנית לגבי הסיפור של רות דיין ושמלות "משכית". הגזרות של השמלות העבריות ההן היו בסיסיות (שם יפה לשמלות בגזרת שק) וברונשטין שיחקה איתן והכניסה קרושה ותחרות מרוסיה בשם כל המטען התרבותי שהיא ניסתה לדחוף לפינה, כילדה עולה ממולדוביה, במשך שנים.

וכך יצאו בגדי קיץ חדשים שהם פשוט מופלאים ויכלו להיראות טבעיים על חלוצות סקסיות מקבוצת כינרת, בימי העלייה הנועזת מרוסיה, של תחילת היישוב. לכל דגם יש שם של אישה חשובה אחרת (בעיני המעצבת): סוניה, רות, בתיה, יפה והמטען הרגשי הזה עובר גם מהבגדים עצמם.

כשברונשטין שלחה בשנה שעברה תמונות של הדגמים שלה למארגנים הברלינאים של תערוכת האופנה השווה והחשובה בעולם Bread & Butter הם ענו לה בחום והתלהבות והזמינו אותה לבוא על חשבונם ולהציג בתערוכה הקרובה בברצלונה. היא כמובן נירגשת מאד מהכבוד (שמגיע לה). כבר עכשיו יש לינק לאתר המעולה שלה, מאתר התערוכה ומגיעות אליה פניות מרתקות מכל העולם, למשל לבוא להציג בתערוכה בנורבגיה או להפגש עם סוחר בדים גדול מאירופה.

אבא של ברונשטיין הוא פסל והוא ואמה גרים לסירוגין בעין הוד ובתל אביב. היא עצמה משלבת בין עדינות ורצינות רוסיים לווירדיות מעניינת ואינדבדואליות שמאפיינים אמנים, לא חשוב מאיזה לאום. יש בה שקט שמאפשר לה להקשיב טוב לעצמה ולהוציא מהבטן רעיונות יפים ואישיים שלא רואים הרבה. אבל לפני הכל כדאי להכנס לאתר שלה שמנוגנת בו מוזיקה של "סטריאו טוטאל" הגרמנים הביזאריים, מה שנותן חוויה שלמה, של בגד- דוגמנית- פסקול שמדברים באותה שפה. באמת מיצג שווה. וואלה! אופנה רצה להעתיק!

מחירים:
חולצות - 200-420 שקלים
חצאיות - 340-490 שקלים
מכנסיים - 380-550 שקלים
שמלות - 300 - 820 שקלים
תכשיטים / אביזרים 50-330 שקלים

כתובת:
לבונטין 19 - מתחם גן החשמל, תל אביב.
03-5660588

ימים ושעות פתיחת החנות:
א - ה : 10:00 - 19:00
ו: 10:00 - 15:00