גבולות הפנטזיה

שבוע אופנת ההוט קוטור, שנפתח בפריז ביום שישי האחרון, הוא שבוע פנטסטי של חגיגות התפירה העילית. מותגי העל מציגים את גזרות העל שלהם בהשקעה מרובה בחשיבה, בבדים ובגזרות, ללא לצפות לתמורה מיידית מההשקעה הזו, שהרי בניגוד לקולקציות הפרט-פורטה, סביר להניח שאת הרעיונות האלה אף אחד לא ילבש. הכל למען הרוח, האמנות והיצירה.

את השורה הראשונה של תצוגת דיור, ביום שני השבוע, פקדו ג'נט ג'קסון, ליב טיילור, אווה מנדז, הדוגמנית קלאודיה שיפר וסטייליסטית העל רייצ'ל זואי, שהגיעו כדי לצפות במה שהכין גליאנו לחורף 2009.

הקולקציה היתה הפעם זוהרת ואלגנטית, אך מאופקת יחסית למקובל אצל גליאנו. גבולות הפנטזיה שלו מותנו הפעם והזכירו יותר את דיור הקלאסי מהסוג שמחזיקה אצלה קרלה ברוני בארון. בין הפריטים נראו חצאיות שקופות חושפות רגליים ולבוש תחתון, חגורות מחוך רחבות וגזרות מפוסלות בהשראת ליסה פונסגרייבס, דוגמנית הבית הראשונה של דיור, כפי שהיא נראית בצילום של בעלה, ארווינג פן מ-1947.

ברוח אותה תמונה, הקולקציה מגיעה בצבעי שחור-לבן ולצידם צבעי פסטל של ורוד, סגול וליים. הדוגמניות חבשו כובעי עור קטנים ונעלו נעלי פלטפורמה עם עקבי מראה, שדווקא הדגישו את הפן העכשווי של הבגדים.

הדוגמניות של שאנל צעדו ביום שלישי האחרון מסביב לזירה מעגלית, באולם הענק של הגראנד פלאס בפריז, אשר במרכזה עמד פסל עצום עשוי צינורות פלדה אפורים המזכירים אבובים של אורגן כנסייתי. מוטיב צינורות האורגן היה ההשראה לקולקציה כולה ותורגם ביד האמן של קרל לאגרפלד לעשרות גלילי בד קטנים, אשר שולבו בחצאיות ובשמלות.

חליפת שאנל הקלאסית הוצגה בגזרה צינורית בקווים מפותלים בעלי נפח, כשהחלק עליון הורכב ממעיל רחב, שנלבש מעל חצאית טוויד קצרה, ועליה חצאית קצרה נוספת המהווים יחידת לבוש אחת. או מעל שמלת טוויד. עוד נצפו שרוולי ענק תפוחים, שולי בדים בגימורי פרוות ונוצות ובדים מעוטרים בהמוני חרוזים מיקרוסוקופיים. בסיום התצוגה יצא לאגרפלד אל הקהל המריע, כשמאחוריו שומר ראשו (החתיך יש לומר), לבוש בווסט הצהוב רמז לקמפיין הבטיחות בדרכים של הבוס.

הלן מירן, קלאודיה קרדינלה, שרלוט גינצבורג וקארי וושינגטון הצעירות, לצד נסיכות אירופאיות ענוגות, הן מהנמנות על קהל לקוחותיו הנאמן של ג'ורג'יו ארמאני, מה שמוכיח שארמני עדין מצליח לקלוע לטעמן של נשים בטווח גילאים רחב.

ארמני שמציין 35 שנים כמעצב, אחראי במידה רבה למלתחה המודרנית של אשת הקריירה אותה הלביש בחליפות המכנסיים "הנוזלות" שלו, מה שהוציא מהם מעט את העוקץ הגברי והפך אותם למדים של האישה העובדת בשנות השמונים. עתה אולי במחווה לאיב סן לורן, החיה ארמני את חליפות המכנסיים ופתח איתם את התצוגה. על המסלול צעדו הדוגמניות בז'קטים נשיים מאוד, חלקם עם גימור מסולסל בדש, חלקם עם סרט על הכתף או על המותן, מצוותים למכנסי קפלים גבוהי גזרה, רפויים בירכיים אך צמודים לקרסול. את המראה האחיד של החליפה מאז, הוא שבר באמצעות שימוש בצבעים שונים לז'קט ולמכנסיים, ובאביזרים נשיים מובהקים כמו ארנקי קלאצ', מחרוזות פנינים ושיער קצר ומסולסל על הצד לדוגמניות.

התצוגה הסתיימה בשלל שמלות ערב אלגנטיות ונוצצות, חלקן משובצות פנינים וקריסטלים, בעיקר בצבעי הלבן והשחור.