רוצה בנות

כריס ואן אאשה מסתדר לא רע עם גברים וזו הסיבה שהוא בוחר לעצב עבורם תחת שני בתי אופנה, כולל זה שלו עצמו. אבל לאחרונה הוא מתחיל לספק היטב גם את בנות המין השני.

הבלגי בן ה-32, שחתום על עיצובים שנויים במחלוקת, פעל בתחילה בבית האופנה איב סאן לורן תחת הדי סלימן ועבר יחד עם סלימן ל"דיור" כדי להקים את הקו לגברים. כידוע, לאחר עזיבתו של האחרון את בית האופנה הנחשב, קיבל ואן אאשה את הזכות לעמוד בראש "דיור הום". בינתיים הוא מצליח להשיג שם הצלחה יחסית, גם אם מהוססת.

למרות שהביקורות נגדו קצת מוגזמות, אי אפשר להגיד שהן לחלוטין מוטעות. קו המותג של ואן אששה מאופיין בנונשלנטיות גברית שמשלבת בגדי ספורט עם חייטות. זה טוב כמו שזה נשמע אבל משהו שם פשוט לא דוקר את הנקודה והתוצאה היא לרוב עמוסה ומתחכמת מידי.

לשמחתו קיבל ואן אאשה, שלא ממריא עם הגברים, מחמאות דווקא על קולקציית הנשים הראשונה שעיצב לבית האופנה שלו לקיץ 08. בימים אלו מכה בחנויות גם זו לחורף 2009, וגם היא מוכיחה שדווקא באגף הנשי כל הקסם דווקא כן מצליח להתרחש.

ואן אאשה הוא חסיד של סטרוקטורות ופרופורציות. או במילים שלו "משחק עם הווליום". הוא תמיד מנסה ליצור נפחים מובחנים וליצור עם הבד טקסטורות גיאומטריות. חצאיות הקיץ שלו עצומות והנפח והצבע שלהן יחודיים רק לו. אין סוף כמעט למשחקי הקפלים שהוא יוצר. העניין העיקרי שהופך את קולקציות הנשים שלו למפתיעות ומענגות הוא היכולת שלו להעיף את כל הגחמות הספורטיביות והמיותרות שאמורות להיות "מגניבות" ולהתרכז ביצירת הפרופורציה המדוייקת. גם עם בדים שאינם נוקשים, הוא מצליח להגיע לתוצאות מרשימות בגלל היכולת שלו ליצור מבנה קפלים תפור היטב. האלמנט העיצובי הזה, כמו עמוד שידרה שמשפיע על היציבה, עושה את כל ההבדל.

עם האהבה לצורניות וההשראות שמגיעות מכיוונים נוסטלגיים – מודרניסטים הוא פוגע בדיוק במטרה. השמלות שעיצב הן ארוכות ומסחררות. בעיקר אחת מסאטן בצבע שנהב עם רבדים של קפלים בחזית. החולצות המכופתרות יוצרות על הגוף משחקי שקיפות – אטימות שובי עין.

השיא שייך חליפות נשיות שמככבות בשתי הקולקציות ומתרחקות מהקו הנוקשה והצינורי, אל משהו הרבה יותר רך ואוורירי שלא מאבד את צורתו. אפילו שמלות הגלבייה הקייציות, שקל כל כך לטעות בהן, בצבעי אדום אש וצהוב בוהקים, נראות אצלו בוהמיות ומתוחכמות. המראה הסופי בשתי הקולקציות מבטא נוסטלגיה נשית מאוד. בגדי החורף מושפעים מקרירות מודרנית ששואבת השראות ממבנים תעשייתיים.

אבל לא הכל מושלם בממלכה הנשית של ואן אאשה. חיבתו המוגזמת לבדים מבריקים לא משתלבת טוב עם קפלים, תיפורים ומשחקים בבד. כך, חליפה עתירת פוטנציאל שהוצגה עבור חורף 2009 מאבדת הכל כשהיא נתפרת מבד שיש לו ברק, שהופך עם העומס המשחקי לעיסה ויזואלית (אפילו הדוגמנית נראית מוכת הלם).

קולקציית הנשים של ואן אאשה מוכיחה דבר אחד חשוב. מדובר במעצב עם המון כישרון, רוח חדשנית ועבודה דקדקנית. הוא מצליח במגרש הנשי דווקא משום שכאן הוא לא מקושר לציפיות או למעשים של הקודמים לו. אין לו "דיור הום" להוכיח. כאן הוא התחיל את הגלגל שלו לגמרי בעצמו.