משהו לא מרשים עובר על המתלבש הישראלי. הימים בהם מוטי חסון ולבוש המועדונים המעיז שלו לבחורים, נתנו את הטון, גזו, כיוונים סולידיים יותר נכנסו. הרשתות הקונפורמיטסיות השתלטו, בחורים הם יותר מטופלים מפעם, זה כן, אבל העזה אמיתית לא רואים למעט במוקדי הכוח של נערי הוינטאג' ממרכז תל אביב.
בתוך הזירה הקטנה של מעצבים בגדים מעניינים לגברים (הדיזינגופים: דורון אשכנזי, גרשון ברם, איזק, ליאת זרמון והחדשה בכיכר מסריק בתל אביב: אלה אייזנברג ל"מייסון רוג') בולט דיוויד ששון שהפגין עד היום קו אישי שאין לטעות בו.
כהרגלו בשנים האחרונות מחלק ששון את הקולקציה לאגף קז'ואל ולאגף ה- TAILOR MADE. אגף הקז'ואל, למרות כמה פריטים מוצלחים מאוד, הוא מעט חלש יותר העונה. קשה שלא להבחין שהברקות עיצוביות ומעניינות שהיו בקולקציית החורף של המעצב (כמו המעיל הכסוף או הטרנץ' האפור והמרשים) פינו את מקומן לפריטים נאים מאוד אך מסחריים וחסרי ייחוד: ג'ינסים מוצלחים בגזרה ישרה וצבעים כהים; חולצות מכופתרות קצרות וצרות מותן עם דיטיילים עדינים ומוצלחים שיראו נהדר על החטובים; מכנסי קנבס יפים וכמובן ווסטים מורכבים שהפכו לפריט המזוהה של המעצב.
כל אלו עשויים בדיוק כמו שהמיינסטרים הישראלי אוהב: צמוד, פרקטי ובעיקר כזה שאי אפשר יהיה להגיד עליו שהוא מוגזם או חדשני מידי, כי למי יש את האומץ?
קל להבין את השיקולים שעומדים מאחורי הבחירה לעשות קולקציה שמתחשבת בקהל היעד, אבל כשמעצבים עצמאיים (ולחלוטין לא מדובר רק בששון אלא במגמה גורפת) מיישרים קו עם עיצובים שמזוהים עם רשתות המוניות, זה מיותר.
פס קו גיהוץ
קו הלבוש המחוייט לעומת זאת עשוי לפי כל כללי הטקס, וששון בהחלט ניצב בחזית המעצבים שיודעים ליצור את החליפה האולטימטיבית. הוא אמן של גזרות נכונות. העיצובים שלו מצייתים להלך הרוח של השנים האחרונות בלייזרים עם כפתור אחד או שניים, דשים צרים ושרוולים קצרים יחסית. רק הבחירה לעצב מכנסיים ללא קו גיהוץ תמוהה ונראית כמו התחשבות יתר בקהל הקונים ("הם חושבים שזה נראה כמו מכנסי סבא" מציין אדי, יד ימינו של המעצב).
אם מתעלמים באלגנטיות מהחליפות שמיועדות לחתנים שבטוחים שבז' כהה הוא הצבע הנכון ליום הגדול, אז יש שם חליפות כהות נהדרות שעשויות בדקדקנות, עם או בלי דוגמאות פסים עדינות.
גבר אינטילגנטי יבין שדווקא חליפה כזו בארון תישאר לנצח, ועם קצת אמביציה אפשר לעשות לה DRESS UP או DRESS DOWN בהתאם לצורך. מי שצריך הסבר למה חליפה טובה עולה כ-3000 ¤ ויותר, צריך להשוות פעם בין רמת הגימור והתפירה שאפשר למצוא אצל מעצבים כמו ששון לעומת מה שנמכר ברשתות המסחריות ונעשה בייצור סידרתי במזרח.
עצוב שמעצבים מוכשרים צריכים לוותר ולעגל פינות בעיצוב רק משום שהם אינם יכולים למצוא קהל שילך איתם. ששון עדיין מצליח להיות אחד המעצבים המקומיים שיוצרים למרות שהוא נאלץ לוותר על קונספטואליות יותר ויותר בכל עונה. למה זה קורה לנו? כי צה"ל הופך אתכם לקונפורמיסטים. זה למה.
דיוויד ששון דיזנגוף 170; שינקין 45 תל אביב.
מחירים:
חולצות מכופתרות: 379 ש' ומעלה
ז'קטים: 1,500 ש' ומעלה
מכנסיים ארוכים: 599 ש' ומעלה
חליפות 3,500 ש' ומעלה