בגדים שמרגישים

    היא מעצבת בכרמיאל הגלילית, עובדת עם אוטיסטים ולא מפסיקה להתגעגע לסבתא. לכן הבגדים של רננה אורן, מלטפים

    לרה רוטר

    בכרמיאל הגלילית, יושבת רננה אורן (24) בסטודיו ותופרת בגדים לתל אביביות אופנתיות. את הבדים, ההשראה ושלוות הנפש היא משיגה מהאיזור. אולי זה מה שנותן לבגדים שהיא מכינה את הניחוח הנאיבי והרומנטי.

    את הידע בתפירה ובהוצאת גיזרה אורן קיבלה בקורס תדמיתנות של משרד העבודה. כשסיימה, חלמה לעשות פרוייקט עם הבגדים של סבתא שלה שהיתה אז שרוייה בתרדמת. הדודה, שלא ידעה על החלומות של אורן, השליכה את הבגדים של הסבתא וכך קרס גם ייצר העשייה של רננה ונכנס גם הוא לקומה. עד לפני כארבעה חודשים.

    “במשך שנה היה לי שקט בראש. טיפלתי ואני עדיין מטפלת באוטיסטים בהוסטל ואופנה בכלל לא עלתה לי במחשבות. אבל כל הזמן הזה הרגשתי שמשהו מתבשל לי בפנים ולפני כארבעה חודשים זה התפוצץ. חזרתי לעצב וייצרתי שני דגמים ביום. היום יש לי כבר כ-60 דגמים שונים".

    (תוכן מקודם)

    מעניין לחיות פה: בית הדיור המוגן הכי משפחתי שיש

    לכתבה המלאה

    חולמת חצאיות

    החלום על הבגדים של סבתא לא ננטש. המותג של אורן נקרא TOORA - שם החיבה של הסבתא והבגדים שעיצבה הם בניחוח רומנטי-נוסטלגי. יש בהם גופיות וחולצות מתחרות אלסטיות שפעם שימשו בעיקר ליצירת מחוכים, צבעי פסטל עתיקים כמו ירקרק מנטה וורוד עתיק, עיטורי תחרה, פרחי משי ובד וגזרות מאד נשיות שגם הן מזכירות סילואטים של לנז'רי. הנשיות היא מהסגנון של לפני ששאלת הג'נדר הפכה לנושא אקדמי. אולי זו גם הסיבה שאורן לא מעצבת מכנסיים.

    היא עובדת בסטודיו שבביתה בכרמיאל. שם היא גם מוכרת את הבגדים. "בכרמיאל אין הרבה חנויות של בגדי מעצבים אז בינתיים אני מוכרת לחברים ולמכרים של מכרים. מכל דגם אני עושה אחד אבל יש דגמים שאני אשחזר, למרות שזה בעייתי כי תהליך היצירה הוא לא קונבנציונלי. אין לי משהו בראש כשאני מתחילה. אני יוצאת מגזרה ואז אני עובדת עם הבד לאן שהוא לוקח. כמה דגמים גם הגיעו אלי מתך חלום. ממש ראיתי איך ליצור את הבגד מההתחלה ועד הסוף. חשוב לי שהבגדים ישדרו משהו רך וטוב. בתקופות אחרות שלי התלבשתי מאד לא ככה, התלבשתי כמה שיותר מכוער בכוונה. אז, רציתי שיקראו למותג שלי 'דווקא', היום הבגדים שאני מכינה הם לא דווקא. עברתי מהלך נפשי שהרשה לי להתלבש טוב ומסודר”.

    מלבד תחרות, הקולקציה מכילה בדי טישו, כותנה, קצת ויסקוזות והפריטים מעוטרים בתיכשוטים עדינים. את הבדים היא קונה ב"דלתא" את התכשיטים והתוספות בחנויות דיסקית ישנות בכרמיאל ובארץ בכלל היא מסתובבת בשווקי פשפשים בכרמיאל ובחיפה. "אני קונה בעיקר שאריות בדים או גלילים בודדים. יש לי אוסף בדים שאני מטפחת כבר שנים. האובססיה שלי לבדים, היא די חולנית".

    בקיץ האחרון היא גם יבאה מבנגקוק פריטים שמזכירים מאד את הקו של טורה וגם הם נאיבים ורומנטיים. “הלכתי לחפש בדים ומצאתי את הסריגים המדהימים האלה. אז חזרתי עם מזוודה שמכילה כ-15 דגמים. אני לא חושבת שאמשיך לייבא לעת עתה. אני רוצה להתמקד עכשיו בביטוי עצמי וביצירה".

    כמה - איפה

    טווח מחירים:
    סריגים: 380-350 ש'
    טוניקות וחולצות וגופיות: 150-300 ש'
    שמלות: 200-400 ש'

    להשיג ב'לימקה', רח' שלמה המלך 2 (פינת קינג ג'ורג)', ת"א; 'מיידל'ה', רח' בעלי מלאכה 17, ת"א; 'נוסטלגיה', רח' משגב 7, כרמיאל. רננה אורן: 050-8436844.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully