למרות שבניית בתי בוץ או אדמה, נשמעת עניין לפריקים של בנייה אקולוגית, הבונים את בית חלומותיהם ביישוב מרוחק ומסתובבים בחצר יחפים ולבושים בשרוואל, מתברר שיש גם כמה חברים בעשירון העליון שרואים את וילת חלומותיהם ככזו הבנויה לבני בוץ.
המהנדס דן מויאל, מנהל בדיוק עכשיו פרויקט שכזה באחד הרחובות המרכזיים של כפר שמריהו. את הבית תכנן אחיו של דן, האדריכל אלי מויאל, המתגורר במרוקו, ומתכנן זה 25 שנה בתי אדמה לעשירון העליון ברחבי העולם.
את השיטה למדו האחים מויאל ישירות מהאדריכל המצרי הידוע חסן פ?ת?ח?י, שעורר מחדש את המודעות לנושא של בניה באדמה, בתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה. "פתחי מלמד איך לבנות בתים בשיטות שכבר נשכחו מהעולם", מספר דן מויאל, "אבל בשינוי משמעותי מהשיטות העתיקות. את הלבנים למשל, היו מייצרים פעם מתערובת של אדמה סיד וקש, והיום משתמשים באדמה, מלט ותוספי איטום מייצבים, כאשר המטרה היא לצמצם את השימוש בחומרים כאלו למינימום ההכרחי. סוג הבנייה הזה מאפשר יצירת אלמנטים הנדסיים ועיצוביים מסובכים, שבניה רגילה לעולם לא תוכל להגיע אליהם".
ירוקים ב-70%
תוספות המלט והמייצבים הופכות את שיטת הבנייה הזו לירוקה למחצה. אם רוצים להיחשב ירוקים לגמרי, יש לבנות ללא כל שימוש באמצעים מכאניים, ללא בזבוז דלק ולהשתמש אך ורק בכוח האדם ובחום השמש. הבעיה היא שבעולם המערבי בנייה ירוקה ב-100% כמעט ואינה אפשרית. בתי הבוץ שנבנים באזורים הכפריים של דרום אמריקה והודו, למשל, עלולים להתפורר במקרה של גשמים עזים, רעידות אדמה ושאר פגעי טבע.
מויאל לא מתרגש מהעובדה ששיטת הבנייה הזו מאפשרת ליהנות מבתים שרק 70% מהם הוא ירוק. "זו עדיין בנייה הרבה יותר אקולוגית מכל בניה רגילה אחרת". מויאל מסביר שאם משווים את עלות יצור קוב אדמה לעומת קוב בטון, ומשקללים בחישוב את ההוצאות על סולר לייצור מלט (המזהם העיקרי), בנזין להובלת הבטון וחשמל להפעלת מיקסרים ומשאבות, מגלים שבנייה ירוקה למחצה מבזבזת רבע מכמות המשאבים שנדרשים לבנייה רגילה.
אבל החיסרון העיקרי בבנייה מאדמה דחוסה, הוא שהיא אינה מתאימה למבנים גדולים או מגדלים. למעשה אי אפשר לבנות למעלה משתי קומות ולכן קשה לממשה בערים גדולות ויותר נכון להתאים אותה להרחבות בפרברים ובמושבים. מבחינת בטיחות יש לכל מבנה חדר בטחון במרתף שהוא סטנדרטי לחלוטין, ובתוך שלד האדמה מוסתרות קורות פלדה לחיזוק ומניעת קריסה במקרה של רעידת אדמה, הכל על פי התקן הישראלי.
בהקשר הזה מדגיש מויאל, שבמקרה של התמוטטות מבנה כזה, בשל פגיעה מטיל אירני או כח עליון, כמובן שיותר קל לחלץ נפגעים מבית שכל קירותיו עשויים חול, מאשר ממבנה עמוס בבטון, פלדה וזכוכיות.
הכי חשוב שלא יעמוד ג'יפ בחניה
"מבחינת עיצוב אנחנו מסוגלים להציע מבנה שיש לו את היופי שלפני 500 שנה, אבל את הטיב והטכנולוגיה של ימינו", מסביר מויאל. למעשה בית שנבנה מאדמה, אינו מצריך עיצוב פנים. "מי שנכנס לבית מאדמה מרגיש מיד את הנשמה של הבית. אין כל דרך לחקות בחומרים מודרניים כמו גבס ואלומיניום את הקימורים והעיטורים שנעשו ביד. בבית שעשוי מאדמה. גם את הקירות אפשר להישאר חשופים, כי הבית עצמו הוא העיצוב".
מבחינת מחירים, בניה שכזו אינה זולה יותר מבנייה רגילה ולמעשה היא יקרה ב-20%, בגלל העובדה הפשוטה שחייבים להשתמש ביותר כוח אדם. אך לחישוב ההוצאות המנופח, יש להכניס גם את העובדה כי קירות בתי האדמה מבודדים בצורה איכותית חום וקור, כך שעם השנים, ההשקעה הגבוהה מוחזרת, בחיסכון האדיר בעלויות החימום והקירור.
"אקולוגיה זה טרנד. הרבה אנשים אוהבים לדבר על כך שכל בורג ובורג יוצר על ידי מחומרים ידידותיים לסביבה וכו' אבל נוסעים בג'יפים עם מנועים ענקיים. לדעתי זה מגוחך, כי מה שהכי משפיע על חיים ירוקים זה ההתנהגות הכללית של הבן אדם. לא פחות חשוב שכולם ייסעו פחות, אם אפשר ברכבים שאינם מזהמים, וינצלו עד כמה שיותר את אנרגיית השמש.
אם נצליח להכניס את עניין הבניה הירוקה לתודעה הישראלית, נצליח גם ליצור שינוי בגישה הישראלית לחיים בכלל, וזה יכול לשנות את חיי החברה שלנו עד מאוד".