ב-13 בנובמבר תושק "חנות גרילה" של קום דה גארסון בסניפים של H&M. לפי שיטת הגרילה החנות עתידה להיפתח לזמן קצר (לפעמים אפילו לחודש) ואז להיעלם מעל פני האדמה.
למרות ש-H&M מקפידה לצאת בשיתופי פעולה עם מעצבי על (כמו קרל לגרפלד, ויקטור ורולף ורוברטו קוואלי), שיוצרים עבורה קולקציות קפסולה במהדורה מוגבלת ובמחירים עממיים, הרי שהחבירה למעצבת הבית של "קום דה גארסון" ריי קוואקובו, השנה, גרמה ללא מעט גבות בתעשייה להתרומם.
קוואקובו, שהקימה את בית האופנה שלה כבר ב-1969, נחשבת על ידי רבים כמי שהביאה אל המסלולים בפריז סגנון אופנתי אקסצנטרי, מפורק ובלתי מלוטש. לא בהכרח סקסי ולא בהכרח הרמוני ואחיד.
הגזרות אצלה הנשפכות, יש שימוש בקשת צבעים מצומצמת של שחור, אדום ואפור ותפרים מרובים על הבד שמפרקים את הצורה של הפריט ויוצרים בו "נפח פגום", שוליים פרומים ועיצובים א- סימטריים שמהוים קול סותר מול קונבנציות הלבוש המערבי.
קוואקבו יודעת שדרכי הפעולה של קום דה גארסון והעיצובים החדשניים, מקשים על בית האופנה להתקבל על המיינסטרים והופכים אותו להרבה פחות נגיש ולביש, ובאתר של H&M היא מכריזה כי החליטה לנסות "למכור את קום דה גארסון במקומות בהם לא היה נמכר בעבר ולמשוך אנשים שאולי לא הבינו את קום דה גארסון".
היה נחמד לגלות שקולקציית קום דה גארסון ל-H&M משקפת במידה את העשייה הטוטאלית של קוואקובו. לא מדובר רק בערימת פריטים שהושאלו מעיצובים קודמים של בית האופנה, אלא בקולקציה בנויה היטב לגברים ולנשים, כולל קו אקססוריז מעוצב ובושם יוניסקסי אחד.
מוטיב ה"פולקה דוטס" המוכר של קום דה גארסון, מככב במרכז הקולקציה ומעניק אפיל שמזכיר ליצני חצר פאנקיים בעולם עתידני: ז'קטים מצמר שעבר הרתחה שקיבלו פרופורציות פחות מקובלות, קרדיגנים באותו הדפס נקודות, מעילי טרנץ' מגברדין שחור (זה הנשי מדהים) ושיאה של הקולקציה מעיל נשים בקיפולי בד ותחרה רומנטיים - גותיים שרק בשבילו שווה לבלות את הלילה מחוץ לסניף.
קולקציית הגברים פחות מרטיטה, אבל מצטיינת בקו המחוייט יותר. יש חליפה עוצרת נשימה מצמר משובץ עם תפר אלכסוני שזכה להבלטה, ואחת נוספת מצמר קר עם לולאות כפתורים לבנות שהרסו כל סיכוי לבנאליות. חבל שחלק מן החולצות המכופתרות זכו לעיצובים קצת פחות אטרקטיביים. כמו למשל חולצה עם טלאי בד בכחולסגול ואפור שעוררו זכרונות מודחקים מתחילת שנות התשעים.
קוואקובו אמרה לפני יותר מחצי שנה בידיעה לתקשורת, שיצירת הקולקציה הזו הביאה את הדילמה שבשילוב האמנותי למסחרי לאקסטרים. זוהי לא רק אפולוגטיקה על ההתבוססות בשוק המסחרי, אלא יותר מכל כוונה לפתח יחסים חדשים ומבהילים עבור מעצבת אוונגארדית מהסוג שלה עם קהל שאפשר עדיין לאתגר אותו. ההתמודדות עם שני הקטבים האלו, היצירתי אל מול הכלכלי, הופכים את היצירה הכללית להרבה יותר מעניינת.
אופנה טובה יוצרת משהו חדש בנוף. ועבור מעצבים כמו קוואקובו, מגדל השן הוא כבר מזמן לא האיני שבמועדונים. היא רוצה להתערבב. צודקת.
