כשקארין אביעז טפר המוכשרת שמעצבת למותג שלה "קארין A" נשאלת על ההשראות שהיו לה העונה, היא מסבירה שהיא לא עובדת עם השראות מסוימות ומשהו בהנחת העבודה הזו של מעצבת עצמאית נשאר מהדהד בחלל. אביעז טפר לא היחידה וקשה שלא לתהות למה נקודת המוצא הזאת הופכת להיות שגורה יותר ויותר בקרב מעצבים מקומיים?
מהסיבה הזאת בין השאר קשה לומר במה, אם בכלל, עוסקת קולקציית החורף של קארין A. זה לא בהכרח דבר רע אבל כשיש השראה יחודית, בין אם היא נושא או צורה, קל יותר לשמר כתב יד ייחודי של מעצב. בהיעדר השראה או מוטיב עיצובי שנחקר לאורך פריטים שונים לא תמיד יש קולקציה, אלא אוסף בגדים שלא תלויים אחד בשני. כשאין קולקציה מגובשת הזהות העיצובית הולכת ומתמסמסת והופכת למעניינת פחות.
הניסיון של מעצבים להמשיך ולהשתחרר מיצירה קונספטואלית עובד בעיקר לטובת דבר אחד: הוא מאפשר עיצוב פריטים שעונים על צורך קונקרטי של הלקוחה, מבלי שהיא, והמעצב, יהיו מחויבים לרעיון אסתטי מסוים. אם תרצו מערכת יחסים פתוחה.
העובדה שהלייבל קארין A נמכר בעיקר בחנויות מעצבים כמו "רזילי", "בנות" או MAYO רק מחזקת את העניין שהפריטים שלה לא צריכים לעמוד כקולקציה בפני עצמם, אלא חלק ממגוון נגיש שהבוטיק מחזיק ברשותו.
חפשו שמלת גדילים
הקו של קארין A קולע בדיוק לקטגוריית "קז'ואל מעצבים תל אביבי" הפופולרי של העיר הגדולה צבעי בסיס (כחול, שחור, לבן,אפור) וגזרות לא מסולסלות מדי. מלבד מספר שמלות סטרפלס יפות מבדים רכים וגזרה נשפכת ועתירת כיווצים, רוב הפריטים מכוונים ליום-יום. יש שם כמה גרסאות של המעצבת לפריטי מפתח מוכרים כמו שמלת קשירה צפויה מויסקוזה-סאטן, מכנסי בייסיק וחולצות טי אובר סייז עם דיטיילים של כפתורים או צווארונים קטנים.
בגזרת הבולטים לטובה יש פריטים לא מסחריים בינהם - שמלת כותנה ארוכה שבשוליה משולבים גדילי בד, שמלה עם רכיסת רוכסן מוזהב או ז'קט דקיק עם כיסים מעניינים. אלה מרמזים שיש למעצבת רצון ויכולת לפרוץ את "מעגל המינימליזם" ולהביא דגמים שיש בהם קצת יותר מאשר וריאציות על פריטים שהוכיחו את עצמם. נדרשת גם התעקשות גדולה יותר בתחום הגימור, תחום שמעצבים רבים מידי (בעיקר בגלל הקהל שאינו דורש זאת בעצמו) נוטים לעגל בו פינות. בגדי מעצבים צריכים לבלוט לא רק ברמת העיצוב אלא בעיקר ברמת התפירה והפרטים הקטנים, על פני בגדים של רשתות אופנה מסחריות.
הלופט האקסטטי
הסטודיו של קארין אביעז הוא חלק מחלל יצירתי שבתוכו היא עובדת והוא שווה בחינה לפחות כמו הקולקציה שלה עצמה. מדובר בלופט גדול שעובדים בו אנשי עיצוב מתחומים שונים, כל אחד בפינה משלו. בינתיים אין שיתופי פעולה בין היוצרים השונים שועבדים באותו חלל, אבל אם יהיה אולי יצמח כאן לייבל רב תחומי של אופנה ועוד כמו "אקנה ג'ינס" - מפעל שיתוף האמנים המעולה מחו"ל. וזה יהיה יופי.
סריגים וחולצות: 220-990 ש', מכנסיים: 480-560 ש', שמלות: 650-850 ש', ג'קטים: 780-1200 ש'.
ניתן להשיג במאיו (כיכר רבין, שבזי, נווה צדק ואוסישקין רמה"ש), בנות (דיזנגוף, שנקין) וברשת חנויות רזילי.
מכירה מיוחדת תיערך ב- 26.9, יום שישי, בין השעות 10:00-17:00, בסטודיו המעצבת ברח' מנחם בגין 25 (ליד מגדל לוינשטיין) קומה ג'. טל: 0522220875