מרבית שיתופי הפעולה האופנתיים בין חברות ותיקות לאייקוני אופנה מתחילים, זוכים לסיקור תקשורתי נרחב. כמעט מדי שבוע שומעים על שחקן/זמר/ או מעצב אופנה סקסי, שנבחר לעצב קולקציה מוגבלת, לחברת אופנה המנסה להתעורר משנת חורף. אך דווקא על שיתוף הפעולה הבא, לא כתבו הרבה במגזינים או בבלוגים העוסקים ללא הפסקה במתרחש בביצה. מוזר כי מדובר בשיתוף פעולה בעל פוטנציאל רב.
צד אחד של השותפות: לי קופר, חברת הג'ינסים האנגלית (להבדיל ממחזיקי הזיכיון בארץ אשר מעצבים קו ישראלי עצמאי) הידועה כאחראית על מכנסי הגי'נס והאוברול של הפועלים האנגליים כבר מ-1908. צד ב': לו דיון (Lou Diollon), בתם של השחקנית היפה ג'יין בירקין והבמאי הצרפתי ז'ק דיון, הנחשבת לדמות צרפתית מובילה ולאייקון צרפתי עוד מילדותה.
בגיל 11 עגיל בלשון
מגיל 9 כבר נראו תמונות של דיון הקטנה במכנסיים אינדיאנים וחולצות טי-שירט של הגרייטפול דד. בגיל 11 כבר היו לה קעקועים ועגיל בלשון. כמי שמזוהה כיום בעיקר כשחקנית, לו תמיד דאגה להופעה אופנתית אך מאתגרת. מלאת שיק אך אינדיבידואלית. כמי שתמיד נפעמת מחדש מהתלבושות של לו דיון, לכן לא היתה זו הפתעה גדולה כאשר מצאתי את עצמי הולכת שבי אחרי התוצרת האחרונה של הקולקציה שהיא מעצבת לחברת הג'ינס "לי קופר".
שיתוף הפעולה הזה, בין חברת הג'ינסים הותיקה לאייקון הסטייל האירופי, החל בשנה שעברה כש החברה חיפשה מוזה שתספק עבורה את המרכיב של "קוליות" חסרת מאמץ שנראה היה שחסר להם זה שנים רבות. לי קופר הודיעה שבשלוש השנים הקרובות, דיון תעצב עבורה שישה-עשר פריטים מדי עונה.
כאשר יצאה בקיץ האחרון הקולקציה הראשונה המיוחלת, ניתן היה לזהות מבטי אכזבה קלים על פניהם של עורכי האופנה. הקולקציה נראתה בוסרית מדי ושיקפה חוסר ביטחון של מעצב שהוא אינו מעצב, הנפגש עם חברה שאינה מורגלת ביצירת אמירה אופנתית מגוונת. שישה עשר הפריטים הראשונים נראו מעט ילדותיים, בעלי השראה לא מספיק קוהרנטית וכן, קצת זולים.
אני - מוזה
אחרי קולקציה ראשונית שהיתה כאמור מהוססת משהו, קולקציית הסתיו-חורף האחרונה בהחלט נאחזת בסגנון האישי המשובח של דיון, ואפשר בקלות לדמיין את הגברת הצעירה והכה אופנתית לובשת את בגדים אלו בעצמה (מה שקשה לומר בשיתופי פעולה אחרים). דיון ניסתה ליצור מראה לנערות קלילות דעת וחסרות שליטה ושאבה השראה רבה מסרטו של צ'רלי צ'פלין The Kid (1921) ומהסרט הצרפתי Jules et Jim של פרנסואה טריפו (1962).
היא מתרגמת את השראתה לפריטים כמו מכנסי אובר-סייז, חולצות טי קטנטנות, וסטים מג'ינס וחולצות מכופתרות גדולות. היא גם דאגה לכך שכל בגד יעמוד גם בפני עצמו, כך שכל אחד יוכל להוסיף לו מה שהוא רוצה וללבוש אותו במגוון אפשרויות.
נראה כי הכוח של הקולקציה הוא באמת בפריטים הבסיסיים שבה, שכדאי ויכללו בכל ארון. את הפריטים כאמור לא ניתן להשיג בארץ, שכן חברת לי קופר המקומית רק מחזיקה בשם האנגלי, אך לא בעיצובים. את שישה עשר הפריטים של דיון ניתן לרכוש באתר האינטרנט של החברה, שם כדאי גם לדפדף בספר המוצר היפהפה שאנשי לי-קופר הקדישו למוזה החדשה שלהם לו דיון.
בניגוד לשיתופי פעולה "סלבים" אחרים, במקרה זה נאמר לנו כי דיון קיבלה חופש פעולה קריאטיבי מוחלט מהרגע הראשון, וזה אולי גם מה שקסם לה להשתתף בפרוייקט, להיות הפועלת החדשה של לי קופר.