קום איל פו שיחררו קולקציה מרשימה לחורף, שרק דבר אחד הורס את ההנאה המחולטת ממנה. לא, הפעם זו לא האג'נדה הפמיניסטית שדוללה עד זנות. גם לא השימוש החוזר בנשים אמיתיות להצגת הדגמים. וגם לשם שינוי, לא עיצובים מגושמים ומתחכמים מידי.
הדבר היחיד שמחבל בקולקציה הוא ריח המאמץ המוגזם הנוטף מהניסיון להדביק בכוח מסר פרובוקטיווי וחדשני לבגדים. כשהבעיה היא לא במסר אלא עם המימוש האופנתי שלו. העונה, אפילו לאור ההיסטוריה הצדקנית והמתישה של המותג, אין שום קשר, אפילו לא פעוט, בין העשייה העיצובית למסר הפומפוזי שדרכו מנסים לקדם את הקולקציה. במילים אחרות, המעצבות של קום איל פו הורסות את היופי של העיצובים משום שהן לא באמת מאמינות שהקולקציה שלהן מסוגלת להעביר את המסר הנוכחי שאמור להיות מקודם דרכה.
הרי אם הקולקציה הייתה משקפת משהו מתוך הרעיון המעניין "סקסית בלי הוראות הפעלה", אז לא היה צריך לדבר על הרעיון כל כך הרבה ולצרף מאמר תואם. קיימת הרגשה חריפה שבמקום להתחיל את תהליך היצירה מתוך הקונספט, בקום איל פו עובדים בצורה הפוכה: בונים קולקציה ורק לאחריה מנסים לאתר רעיון פסבדו חתרני להדביק עליה.
עיצובי הקולקציה כאמור מצויינים. הקו נע בין מראה מחוייט ומעט גברי עם איזכורים ויזואלים מתרבות האופנה הבריטית.
כצפוי פריטי נפח ושמלות ענק לא נפקדים גם הם, אבל הפעם הם בהחלט נראים קוהרנטיים ומחושבים מבחינה אופנתית. באופן כללי נראה שהורידו שם את הרגל מדוושת העומס וכיוונו למראה נקי יותר שמטיב עם הבגדים.
הבגדים, בל תטעו, יפים
כאמור הצילומים המלווים את הקולקציה, בדיוק כמו העיצובים עצמם, חפים כל קשר למסר. כי גם בקום איל פו למדו, שאולי אג'נדה מוכרת, אבל סקס בקונספט הישן מוכר הרבה יותר: דוגמנית במראה מלוטש המורכב מווסט עשוי היטב עם מכנסיים מחוייטים גבריים ונעלי עקב אפורות וסגריריות. מעיל אפור טרנץ' מופלא עם טקסטורה משובצת עדינה שמצולם על דוגמנית שנראית כאילו אינה לובשת דבר מתחתיו (מימוש חד להפליא של הקונספט "סקסית בלי הוראות הפעלה"). מכנסיים גבוהי מותן ששודכו לחולצה לבנה, רמז מדוייק לאפיל האנדרוגיני של הקולקציה או שמלת סטרפלס שחורה בטקסטורת פליסה, שיכולה לתפקד בקלות כשמלה השחורה המצטיינת שבארון.
כהרגלן בקודש הנשי מצרפות יוצרות קום איל פו מאמר של אשת אקדמיה מהחוג לספרות של אוניברסיטת תל אביב. הגבולות בין האינטלקטואלי למסחרי מטושטשים מאי פעם. מוזר שהאקדמיה מתגייסת עבור זה. ואנחנו חשבנו שתפקידה הוא בכלל להצביע על התודעה הכוזבת, שמקיפה אותנו. לא ליצור אחת כזו.