יוצאת בהנאה מגידרה

מה שברור לגבי LILAMIST, המותג של לילך אלגרבלי, הוא שמדובר בבגדים "נהדרים" - פאביולס. גדולים, עשירים וצבעוניים. כאלה שלא מתנצלים ולא מתביישים. בקולקציה הנוכחית שלה, כמו בקודמות, יש סלסולים, קפלים, עושר של בד, איכות גבוהה והשראה מובהקת מאופנה עילית.

מה שלא ברור, בקולקציה הזאת כמו בקודמות, הוא האם אלגרבלי מתחדשת, או רק משתכללת. האם היא עושה היטב מאוד את מה שהיא עושה תמיד, או האם היא מביאה בשורה חדשה.

ההשראה לבגדים, היא מספרת, היא השיר הצרפתי במקור Autumn Leaves שהתפרסם באנגלית ב-56' כשנאט קינג קול הקליט לו גרסה לטובת סרט באותו שם. מקורות השראה נוספים, לדבריה, הם "העולם הבוהמי, עולם הפולקלור העתיק ותרבות הצוענים". אבל בניגוד לקולקציה שיצרה בעבר בהשראת פרידה קאלו, הפעם הקשר בין ההשראה המתוארת לבגדים רופף למדי. ואפילו אם היה מובהק, זוהי השראה לא מקורית במיוחד, בשעה שהבוהו-שיק, המערבב בין מראה בוהמייני ופולקלורי לאופנה עילית, מככב בזירה העולמית כבר מתחילת העשור.

יש בחנות LILAMIST חידושים: יש בה זה זמן שמלות לבנות שיכולות לשמש ומשמשות כשמלות כלה, פריט שאלגרבלי התנגדה ליצור תקופה ארוכה. ויש לראשונה, תכשיטים מעשה ידיה, עשויים משרשראות, עור, אבנים, נוצות ופרחים (הכיוון נכון, בחירת החומרים והגימור עוד לא ברמה גבוהה דיה). שני אלה הם חידושים שתורמים ללקוחה, שאם היא נאמנה לאלגרבלי, היא יכולה עכשיו גם להתחתן בבגדיה, או להשלים מראה עם אביזר תואם. אך אין בשתי התוספות האלה משום הרחבה של הסגנון של אלגרבלי או פרשנות חדשה של הקו שלה.

יש הרבה דברים טובים לומר לזכות אלגרבלי. העובדה שהיא מדגמת בעצמה, גוזרת 98% מהפריטים, תופרת 20% מהם ונוגעת באופן כזה או אחר ב-100% מהם תורמת לאיכות הגבוהה של הקולקציה וללכידות שלה. העובדה שהיא מייצרת מעט מכל פריט – בדרך כלל שלושה פריטים מכל צבע בדגם מסוים - תורמת לתחושה ששווה להשקיע את הכסף במשהו שאין לרבות אחרות. בנוסף, הבגדים שלה מלאים בחג ובחגיגיות, אבל אינם בהכרח חושפניים, לוחצים או צמודים, ובמובן זה הם מלאי שיק וגם נוחים.

אבל ממעצבת שפרצה בתעוזה רבה כל כך, עם בדים לא קונבנציונאליים, כמו ברוקאד, ועם פתרונות מעניינים, כמו השימוש בתפר אפרט (Cover Stitch) שמקורו בביגוד הספורט, לטובת גימור של בגדים מבדים עדינים, ממעצבת כזאת אפשר לצפות ליותר.

אפשר לצפות שמעונה לעונה, או לפחות משנה לשנה, היא תתעלה על עצמה, תפתיע, אפילו תגזים. המונח "הוט קוטור" הושמע לא פעם בהקשר של אלגרבלי. אפשר לצפות ממנה ליצור לפחות כמה פריטים שבאמת יהיו הוט קוטור – שייתפרו ביד, בהשקעה של שעות ארוכות, ויימכרו במחיר המתאים. פריטים שבהם העיצוב יבוא על חשבון המסחריות והשימושיות באופן בוטה אפילו.

אני מאמינה שכבר היום יש לכל אשה שרוצה לחגוג את עצמה, ויכולה להרשות לעצמה, מה לחפש ומה למצוא ב- LILAMIST ואני מאמינה אפילו שחלק לא מבוטל מהפריטים יעמוד במבחן הזמן. אבל מאישה כמו אלגרבלי אני מצפה להדהים בכל פעם מחדש, ולכך אני עדיין מחכה.


מחירים: חולצות – 560 ש' - 1200 ש', מכנסיים – 850 ש' - 1200 ש', ז'קטים – 1500 ש' - 2500 ש', שמלות – 2000 ש' - 8000 ש'.

LILAMIST – דיזנגוף 280, ת"א