מי ימדוד את שעות חיינו החולפות

שעון עונד אדם
על רצועתו
מסתכל לאן רצות
רגלי שעותיו,
מפליגות ידי דקותיו.
מקשיב לתקתוק ליבו,
נוקש בשיני שניותיו,
מצלצל בשנתו,
שותה זיעתו מידו
שעון אומד אדם
על חוגת מחוגיו
שעון עומד, בלכתו אדם

מאת משורר הרחוב אברהם שיין

השעון האישי, שהזכות להשתמש בו היתה שמורה בעבר לבעלי מזל וכסף בלבד, עבר במהלך השנים מטמורפוזות רבות. בראשית היו שעונים גדולים שנועדו לנסיעות ונקראו "פיסות זמן", מהם התפתח שעון הכיס וממנו שעון היד לכל פועל, מתישהו בתחילת המאה הקודמת. שכן יותר מכל הייתה זו המהפכה התעשייתית ועימה התפתחות הרכבות שהפכו את מדידת הזמן למצרך הכרחי. יחד עם המהפכה הפמיניסטית גם זמנן של הנשים נעשה מצרך יקר ערך והן החלו עונדות את שעון היד כתכשיט לכל דבר.

לאורך השנים התפתחות הטכנולוגיה היא שהכתיבה את האופנה בכל הנוגע לשעון היד - המארז החיצוני ניסה לשדר כמה שיותר פיתוחים טכנולוגים החל משעוני יד דיגיטליים עם פאנלים משוכללים, שעונים שקופים, דקים, חלקים, דמויי עור ועוד המצאות שונות ומשונות.

עם השתלטות הטלפון הסלולרי על חיינו נראה כי הצורך בשעון נעלם, על כן לא מפתיע שחזרת לשוק היא באופן שמנטרל את ערכו הפונקציונלי ומגיש אותו מחדש כתכשיט. בין אם מדובר בעיצוב יוקרתי או בניסיון להפוך את השעון ומרכיביו לחומר גלם צורני בלבד.

מעצבת האופנה הבלגית דיאן פון פירסטנברג עיצבה עבור ענקית התכשיטים, ה.שטרן קולקציית שעוני תכשיט נוצצת במיוחד. גוף השעון עצמו עשוי אבן קריסטל דמויית יהלום משושה בצורתו, כאשר השעון עצמו יכול להשתלב בצמידי עור מיוחדים או לבוא בצמוד לשרשרת זהב. בדרך זו השעון מתאים עצמו לכל אירוע ובלבד שזהו אירוע נוצץ שכן החומרים והעיצוב היוקרתי הם בעלי מראה רומנטי אך זוהר ומנקר עיניים. על אף שבה.שטרן העניקו תשומת לב מרובה למערכות המכניות המשוכללות של השעונים, וכן פון פירסטנברג שימשה לא רק כמעצבת אלא גם כמומחית לא קטנה בתחום זה, הדגש ביצירתה הוא על הפיכת השעון לתכשיט יוקרתי לכל עניין ודבר, הפקעתו מהתחום המכני והחדרתו לקופסת התכשיטים.

בישראל לקחה את השעון כאביזר אופנתי צעד אחד קדימה, המעצבת שירלי איציק שמנצחת על מותג התכשיטים "רובי סטאר". איציק אספה מנגנוני שעונים חדשים וישנים ורצועות שעונים, פירקה אותם למרכיבים והשתמשה בהם ליצור תכשיטים ואביזירי אופנה חדישים לחלוטין - כאשר היא משתמשת בשעונים ובמנגנונים שלהם כחומר גלם משל היו חרוזים אותם היא משחילה בשרשרת. היצירה של איציק הופכת את השעון לסמל או קמע ומשתמשת ביופיו החיצוני כדי להגיע ליצירה אופנתית עם תוכן. כזו שאולי מבקשת לדון בעולם של מכניות שעבר זמנה.

מעצבת ישראלית נוספת שיוצרת קשר עם העבר באמצעות השעון, היא קרן וולף אשר הוציאה לאחרונה סדרה מצומצמת של צמידי שעון בציפוי זהב. וולף לקחה מנגנונים של שעוני וינטג' משנות ה-40, העבירה אותם סדרה של ניקוי וצחצוח ויצרה צמידי שעוני קוקטייל רומנטים במראה מיושן שנראים כפריטי וינטג' אותנטים אך פועלים באיכות עדכנית.

מכל וכל נראה כי באמצעות התחדשות אופנתית השעון כאקססורי עדכני הולך וחוזר אל חיינו. מה שאולי מעיד על כך שהעידן הסלולרי אולי ועוד לא מצא תחליף לצורך האנושי והמעט נוסטלגי למדוד את שעות חיינו החולפות.

מחירים וכתובות:

ה.שטרן, קולקציית שעונים בשיתוף עם המעצבת דיאן פון פירסטנברג.
טווח מחירים: 5,250-33,600 ש"ח. להשיג ברשת חנויות ה.שטרן

רובי סטאר. מחירים: שרשראות: החל מ- 260 ועד 1,800 ש"ח; עגילים: החל מ- 300 ועד 500 ש"ח; חגורות: החל מ- 650 ועד 720 ש"ח; שלייקס: 750 ש"ח. לבונטין 28 ת"א.

קרן וולף. מחירים: החל מ- 750- 1,250 ש"ח. שבזי 1, נווה צדק, ת"א.