קולקציית מיתון

חנויות מעצבי האופנה הן נפגעות טבעיות מהמשבר הכלכלי, אבל לא רק ממנו - החורף שאיחר לבוא גרם לרשתות האופנה לצאת במבצעי מכירות אגרסיביים ובמבצעי סוף העונה מוקדם מהרגיל, וחנויות המעצבים נהפכו לאטרקטיביות פחות לצרכנים.

ואולם גם אם מנהלי חנויות המעצבים היו מעוניינים לצאת במבצעים במקביל לרשתות, הם מנועים מלעשות זאת. כ-100 מעצבים שמשתתפים בשוק מעצבי העיר אינם יכולים לצאת במכירות סוף העונה עד תום האירוע. בעקבות כך, המעצבים פנו למארגני האירוע וביקשו כי הוא יוקדם. המארגנים ניאותו לבקשה ויקיימו את האירוע ב-7-9 בינואר, במקום בסוף ינואר, כפי שתוכנן בתחילה. "החלטנו להקדים את האירוע מכיוון שהמצב הכלכלי בחנויות המעצבים לא טוב", אומר ים טיראן, מארגן ויוזם שוק מעצבי העיר, שמתקיים זו הפעם ה-29 בנמל תל אביב. "החורף עדיין לא התחיל והסחורה, שנמצאת בחנויות שלהם מספטמבר-אוקטובר, לא נמכרת. השילוב הזה בין התעכבות החורף לבין המצב הכלכלי והקדמת סופי העונה של רשתות האופנה, גרם למעצבים לבקש שנקדים את האירוע. בדרך כלל המעצבים רוצים שהאירוע יהיה כמה שיותר מאוחר, כדי למשוך את מכירות סוף העונה כמה שיותר. אבל הפעם, בראשונה, הם פנו אלינו בבקשה הפוכה", הוא מוסיף.

לפי בדיקה שביצע טיראן, ענף חנויות המעצבים מגלגל כ-300 מיליון שקל בשנה. לדבריו, בעוד המעצבים הגדולים סובלים פחות מהמצב, המעצבים הקטנים מדווחים על ירידה של 10%-20% בהכנסות.

טיראן אמנם טוען כי המעצבים הגדולים סובלים פחות מהמצב, אבל יוסף פרץ, מעצב מוכר שמפעיל ארבע חנויות, מספר כי הוא מרגיש בהאטה עקב המצב הכלכלי.

"אני מרגיש בירידה במכירות של כ-15% לעומת החורף שעבר", הוא אומר. "ההאטה מורגשת בעיקר משום שהחורף לא הגיע עד השבוע האחרון. לראיה, בשבועיים האחרונים קיימת אצלנו היסטריה של קניית מעילים וסריגים".

לדבריו, הוא היה אחד מאלה שביקשו להקדים את שוק מעצבי העיר, מכיוון שלטענתו אי אפשר להתעלם ממבצעי המכירות של רשתות האופנה. "זו השנה השמינית שלי בשוק, ותמכתי בהקדמת האירוע כי זה כמו מגדל קלפים", אומר פרץ. "כל הרשתות יצאו בהנחות מוקדם, אבל אנחנו לא יכולים לעשות זאת עד אחרי אירוע. הצרכן לא טיפש, הוא יודע שיש סיילים ומחכה לשוק המעצבים שיש בו הנחות גדולות. זאת יריית הפתיחה לסיילים בשוק המעצבים, ואז מתחילים הסיילים בחנויות".

פרץ מספר כי הוא שומע "סיפורי אימה" ממעצבים אחרים, שמדווחים על ירידה של 20%-30% בהכנסות, בעיקר משום שלא היו ערוכים למצב. בניו יורק, הוא אומר בעצב מהול בחשש, "המצב זוועתי וחנויות של מעצבים צעירים עומדות סגורות".

המעצבת אפרתה, המפעילה חנות ברחוב אבן גבירול בתל אביב, מספרת כי למרבה הפלא, אוקטובר-נובמבר היו החודשים הטובים ביותר של החנות מאז פתיחתה לפני כשנתיים.

את העובדה שהמצב לא השפיע על המכירות תולה כהן בתכנון שערכה מראש בהתאם למצב הכלכלי: "כשראינו את ניצני המיתון התחלנו להיערך. תימחרנו מראש את הבגדים במחירים נמוכים יותר, והקולקציה של החורף הזה זולה יותר מהקולקציה של חורף אשתקד". לדבריה, "כשאני באה לתמחר בגד אני חושבת כמה אני הייתי משלמת בעבור פריט לבוש".

מעצבות אחרות, היא מספרת, אומרות לה שהן "בצרות צרורות ולא מוכרות כלום. באחרונה כולם נהפכו למעצבי בגדים, והמיתון הוא סוג של מבחן: מנערים את העץ ומי שלא נושר - שורד ויישאר".

גם פרץ נערך למשבר ופינה את אחד משלושת בתי הסטודיו שהוא מפעיל. בקולקציות הבאות, הוא אומר, יזמין כמויות קטנות יותר של בדים - פריבילגיה שיש למעצבים על פני רשתות, שנאלצות להזמין את הקולקציות זמן רב מראש ולא יכולות לתפור סחורה כשנגמר המלאי או בעת הצורך. פרץ גם אומר כי יוותר על הבדים היקרים יותר. גם למעצבים האחרים הוא ממליץ ללכת על "קולקציית מיתון" - חכמה יותר, צנועה יותר וקטנה יותר.